לחץ דם

לחץ הדם הוא מדד חיוני המשקף את הכוח שמפעיל הדם על דפנות העורקים בזמן זרימתו. מדידה קבועה של לחץ הדם חשובה ביותר, שכן היא מאפשרת לזהות מוקדם שינויים העלולים להעיד על בעיות בריאותיות ולנקוט באמצעי מניעה וטיפול בזמן.

לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם) הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם, שהן גורם התמותה המוביל בעולם. לאורך זמן, לחץ דם לא מבוקר עלול לגרום נזק לעורקים, ללב, למוח, לכליות ולעיניים. לעומת זאת, לחץ דם נמוך מדי עלול לגרום לסחרחורות, חולשה ואף עילפון, ובמקרים מסוימים יכול להצביע על בעיה רפואית בסיסית. הבנת ערכי לחץ הדם התקינים, הגורמים המשפיעים עליו והדרכים לשמירה עליו הם מרכיבים מרכזיים בשמירה על בריאות הלב וכלי הדם לאורך החיים.

מהו לחץ דם וכיצד הוא נמדד?

לחץ דם הוא הכוח שמפעיל הדם על דפנות העורקים בזמן שהוא זורם דרכם. הוא נמדד בשני ערכים: לחץ דם סיסטולי ולחץ דם דיאסטולי.

הבדלים בין לחץ סיסטולי ודיאסטולי:

• לחץ דם סיסטולי הוא הערך העליון, המייצג את הלחץ בעורקים כאשר הלב מתכווץ ושואב דם החוצה (סיסטולה).

• לחץ דם דיאסטולי הוא הערך התחתון, המייצג את הלחץ בעורקים כאשר הלב רפוי וממלא את עצמו בדם (דיאסטולה).

יחידות מידה (מ"מ כספית): לחץ הדם נמדד ביחידות של מילימטר כספית (מ"מ כספית - mmHg).

ערכי לחץ דם תקינים לפי גיל

*חשוב לזכור כי אלו הם ערכים כלליים, וערכי לחץ הדם האופטימליים יכולים להשתנות מאדם לאדם בהתאם למצבו הבריאותי הכללי ולהמלצות הרופא המטפל.

לחץ דם סיסטולי מומלץ (מ"מ כספית)

לחץ דם דיאסטולי מומלץ (מ"מ כספית)

קבוצת גיל

60-90

30-60

ילודים (עד חודש)

70-100

50-70

תינוקות (1-12 חודשים)

80-110

50-80

ילדים (1-5 שנים)

90-120

60-80

ילדים (6-13 שנים)

90-120

60-80

מתבגרים (14-18 שנים)

פחות מ-120

פחות מ-80

מבוגרים (19-40 שנים)

פחות מ-130

פחות מ-80

מבוגרים (41-60 שנים)

פחות מ-140

פחות מ-90

מבוגרים (מעל 60 שנים)

הבדלים בין גברים לנשים: באופן כללי, לפני גיל המעבר, לנשים יש לרוב ערכי לחץ דם מעט נמוכים יותר מגברים באותה קבוצת גיל. לאחר גיל המעבר, ערכי לחץ הדם של נשים עשויים לעלות ולהיות דומים או אף גבוהים יותר מאלה של גברים באותו גיל.

השפעת הגיל על ערכי לחץ הדם: ככל שאנו מתבגרים, קיימת נטייה לעלייה בערכי לחץ הדם, בעיקר בלחץ הדם הסיסטולי. זאת נובעת משינויים בעורקים, כמו התקשחות ואובדן גמישות. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא יכולה לסייע בשמירה על ערכי לחץ דם תקינים גם בגיל מבוגר.

גורמים המשפיעים על לחץ הדם

ערכי לחץ הדם מושפעים ממגוון רחב של גורמים, חלקם אינם ניתנים לשליטה וחלקם קשורים ישירות לאורח החיים שלנו:

גנטיקה: 

קיימת נטייה משפחתית לפתח יתר לחץ דם. אנשים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה (הורים, אחים) עם יתר לחץ דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה בעצמם.

אורח חיים:

• תזונה: תזונה עשירה במלח (נתרן), שומן רווי ושומן טראנס עלולה להעלות את לחץ הדם. צריכה לא מספקת של אשלגן, מגנזיום וסידן, וכן תזונה דלה בפירות וירקות, קשורה גם היא ללחץ דם גבוה.

• פעילות גופנית: חוסר פעילות גופנית סדירה מגביר את הסיכון לפתח יתר לחץ דם. פעילות אירובית סדירה מחזקת את שריר הלב ומסייעת בשמירה על משקל תקין, שני גורמים חשובים לשמירה על לחץ דם תקין.

• עישון: ניקוטין וחומרים כימיים אחרים בסיגריות פוגעים בדפנות כלי הדם ועלולים לגרום לעלייה זמנית ובהמשך כרונית בלחץ הדם. עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.

• צריכת אלכוהול: צריכה מופרזת של אלכוהול עלולה להעלות את לחץ הדם. מומלץ לצרוך אלכוהול במתינות, אם בכלל.

• סטרס: מתח נפשי כרוני עלול לתרום לעלייה בלחץ הדם. מנגנונים פיזיולוגיים המופעלים בזמן סטרס עלולים לגרום לכיווץ כלי דם ולעלייה בקצב הלב ולחץ הדם.

• משקל עודף והשמנה: עודף משקל מעמיס על הלב ומגביר את הסיכון לפתח יתר לחץ דם.

מצבים רפואיים:

• סוכרת: אנשים עם סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח יתר לחץ דם. רמות סוכר גבוהות בדם עלולות לפגוע בכלי הדם ולתרום לעליית לחץ הדם.

• מחלות כליה: הכליות ממלאות תפקיד חשוב בוויסות לחץ הדם. מחלות כליה שונות עלולות לשבש את מנגנוני הוויסות ולגרום ליתר לחץ דם.

• הפרעות הורמונליות: מצבים רפואיים המשפיעים על ייצור הורמונים מסוימים (כגון הורמוני בלוטת התריס או הורמוני יותרת הכליה) עלולים להשפיע על לחץ הדם.

• דום נשימה בשינה: הפרעה נשימתית זו קשורה לעלייה בסיכון ליתר לחץ דם.

תרופות והורמונים: 

תרופות מסוימות (כגון גלולות למניעת הריון, תרופות נגד הצטננות המכילות פסאודואפדרין, משככי כאבים לא סטרואידים - NSAIDs ותרופות סטרואידיות) עלולות להעלות את לחץ הדם אצל חלק מהאנשים. טיפול הורמונלי חלופי (HRT) עשוי גם להשפיע על לחץ הדם אצל נשים מסוימות.

יתר לחץ דם: סיכונים ותסמינים

יתר לחץ דם מוגדר כלחץ דם סיסטולי של 130 מ"מ כספית ומעלה, או לחץ דם דיאסטולי של 80 מ"מ כספית ומעלה, במדידות חוזרות במנוחה. ערכים אלה עשויים להיות שונים עבור קבוצות אוכלוסייה מסוימות, כגון חולים כרוניים.

סיכונים בריאותיים: 

יתר לחץ דם הוא "הרוצח השקט" מכיוון שלרוב הוא אינו מלווה בתסמינים בשלבים המוקדמים, אך הוא גורם נזק מתמשך לכלי הדם ולאיברים חיוניים:

• שבץ מוחי (Stroke): לחץ דם גבוה מגביר את הסיכון לקרישי דם או לקרע בכלי דם במוח, מה שמוביל לשבץ.

• התקף לב (Heart Attack) ומחלת לב כלילית: יתר לחץ דם מעמיס על הלב ופוגע בעורקים הכליליים, מה שמגביר את הסיכון להיווצרות טרשת עורקים, תעוקת חזה והתקף לב.

• אי ספיקת לב (Heart Failure): הלב נאלץ לעבוד קשה יותר כדי לשאוב דם כנגד לחץ גבוה, מה שעלול להוביל להחלשתו ולהתפתחות אי ספיקת לב.

• נזק לכליות (Kidney Damage): יתר לחץ דם עלול לפגוע בכלי הדם הקטנים בכליות ולגרום למחלת כליה כרונית ולאי ספיקת כליות.

• נזק לעיניים (Eye Damage): לחץ דם גבוה עלול לפגוע בכלי הדם ברשתית העין ולגרום לבעיות ראייה ואף לעיוורון.

• מחלת כלי דם היקפית (Peripheral Artery Disease): פגיעה בכלי הדם בגפיים, בעיקר ברגליים.

• דמנציה ופגיעה קוגניטיבית: מחקרים מצביעים על קשר בין יתר לחץ דם לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה.

תסמינים נפוצים ביתר לחץ דם: 

ברוב המקרים, יתר לחץ דם אינו מלווה בתסמינים מובהקים, במיוחד בשלבים המוקדמים. לכן, חשיבות המדידה הסדירה של לחץ הדם היא קריטית לגילוי מוקדם. כאשר מופיעים תסמינים, הם לרוב אינם ספציפיים ויכולים לכלול:

• כאבי ראש (במיוחד בבוקר).

• סחרחורות.

• טשטוש ראייה.

• קוצר נשימה (במאמץ או במנוחה).

• כאבים בחזה.

• דפיקות לב חזקות או לא סדירות. תסמינים אלה לרוב מופיעים כאשר לחץ הדם כבר גבוה מאוד ודורש טיפול מיידי.

לחץ דם נמוך: מתי זה בעייתי?

לחץ דם נמוך (היפוטנציה) מוגדר בדרך כלל כלחץ דם סיסטולי מתחת ל-90 מ"מ כספית או לחץ דם דיאסטולי מתחת ל-60 מ"מ כספית. עם זאת, עבור אנשים מסוימים, ערכים אלה עשויים להיות תקינים ולא לגרום לתסמינים. לחץ דם נמוך הופך לבעיה כאשר הוא גורם לתסמינים.

תסמינים וסיכונים: תסמינים של לחץ דם נמוך יכולים לכלול:

• סחרחורות וורטיגו.

• חולשה ועייפות.

• טשטוש ראייה.

• עילפון או תחושת "כמעט עילפון".

• קושי בריכוז.

• בחילות.

• עור קר ולח. במקרים חמורים, לחץ דם נמוך עלול לגרום לירידה באספקת הדם לאיברים חיוניים, מה שעלול להוביל לנזק לאיברים ואף לזעזוע (שוק).

מתי לפנות לרופא?

 יש לפנות לרופא אם מופיעים תסמינים של לחץ דם נמוך באופן קבוע או פתאומי, במיוחד אם הם מלווים בעילפון, קוצר נשימה או כאבים בחזה. לחץ דם נמוך יכול להיות תוצאה של מצבים רפואיים שונים (כגון התייבשות, איבוד דם, בעיות לב, הפרעות אנדוקריניות, תגובה לתרופות) ולכן דורש בירור רפואי כדי לזהות את הגורם הבסיסי ולטפל בו.

איך לשמור על לחץ דם תקין?

אימוץ אורח חיים בריא הוא הדרך הטובה ביותר לשמור על לחץ דם תקין ולמנוע יתר לחץ דם:

• תזונה מאוזנת:

• הגבלת צריכת מלח (נתרן) לפחות מ-5 גרם ביום (ככפית אחת).

• צריכה מוגברת של פירות, ירקות ודגנים מלאים.

• בחירה במקורות חלבון רזים (עוף, דגים, קטניות).

• הגבלת צריכת שומן רווי ושומן טראנס.

• הקפדה על צריכה מספקת של אשלגן, מגנזיום וסידן.

• דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension) הוכחה כיעילה בהורדת לחץ דם.

• פעילות גופנית סדירה: מומלץ לבצע לפחות 150 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית (כגון הליכה מהירה, ריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים) או 75 דקות של פעילות אירובית בעצימות גבוהה בשבוע. פעילות גופנית סדירה מחזקת את הלב, מסייעת בשמירה על משקל תקין ומפחיתה סטרס.

• הפחתת סטרס: טכניקות הרפיה כמו מדיטציה, יוגה, נשימות עמוקות ופעילויות פנאי יכולות לסייע בהפחתת רמות הסטרס ולשמור על לחץ דם תקין. שינה מספקת (7-8 שעות בלילה) חשובה גם היא לניהול סטרס ולבריאות הלב וכלי הדם.

• הימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת: הפסקת עישון היא קריטית לבריאות הלב וכלי הדם ולשמירה על לחץ דם תקין. צריכת אלכוהול צריכה להיות מתונה (עד מנה אחת ביום לנשים ועד שתי מנות ביום לגברים) או להימנע ממנה לחלוטין.

• שמירה על משקל תקין: ירידה במשקל עודף או השמנה יכולה להוריד את לחץ הדם ולשפר את בריאות הלב וכלי הדם.

• בדיקות לחץ דם סדירות: מעקב קבוע אחר לחץ הדם מאפשר זיהוי מוקדם של שינויים וטיפול בזמן.

מדידת לחץ דם: טיפים והמלצות

מדידה נכונה של לחץ הדם חיונית לקבלת ערכים מדויקים:

כיצד למדוד לחץ דם בצורה נכונה:

• השתמשו במכשיר מדידה תקין וכיול: ודאו שהמכשיר מתאים לגודל הזרוע שלכם ועבר כיול תקופתי. מומלץ להשתמש במכשיר אוטומטי דיגיטלי.

• התכוננו למדידה: שבו במנוחה לפחות 5 דקות לפני המדידה, אל תדברו ואל תזוזו במהלך המדידה. הימנעו מצריכת קפאין או עישון כ-30 דקות לפני המדידה.

• תנוחה נכונה: שבו על כיסא עם גב ישר ורגליים שטוחות על הרצפה. אל תצלבו את הרגליים. הניחו את הזרוע על משטח בגובה הלב, כשהיא נתמכת ורפויה.

• מיקום השרוול: מקמו את השרוול על זרוע חשופה, מעט מעל המרפק. הקצה התחתון של השרוול צריך להיות כ-2.5 ס"מ מעל קפל המרפק. ודאו שהשרוול מהודק אך לא לוחץ מדי.

• ביצוע המדידה: הפעילו את המכשיר והמתינו עד לסיום המדידה. רשמו את שני הערכים (סיסטולי ודיאסטולי) ואת הדופק.

• בצעו מספר מדידות: מומלץ לבצע שתי או שלוש מדידות בהפרש של דקה-שתיים ביניהן ולקחת את הממוצע של שתי המדידות האחרונות.

• מדדו בזמנים קבועים: נסו למדוד את לחץ הדם באותה שעה ביום, למשל בבוקר ובערב.

הבדלים בין מדידות ביתיות למדידות במרפאה:

• אפקט החלוק הלבן (White Coat Effect): אצל חלק מהאנשים, ערכי לחץ הדם עשויים להיות גבוהים יותר במדידה במרפאה לעומת מדידה בבית, כתוצאה מהתרגשות או חרדה מהסיטואציה הרפואית.

• מדידות ביתיות משקפות טוב יותר את לחץ הדם היומיומי: מדידות לחץ דם בבית מתבצעות בסביבה רגועה ומשקפות טוב יותר את לחץ הדם הממוצע לאורך זמן. הן יכולות לסייע לרופא לעקוב אחר יעילות הטיפול התרופתי.

• שיתוף הרופא בתוצאות המדידות הביתיות: חשוב לשתף את הרופא בתוצאות מדידות לחץ הדם הביתיות כדי לקבל הערכה מדויקת יותר של מצבכם.

תדירות מומלצת למדידות:

• אנשים עם לחץ דם תקין: מומלץ לבצע מדידות לחץ דם תקופתיות במסגרת בדיקות שגרתיות אצל הרופא. ניתן לשקול מדידות ביתיות מדי פעם, במיוחד אם יש היסטוריה משפחתית של יתר לחץ דם או גורמי סיכון אחרים.

• אנשים עם יתר לחץ דם: יש לבצע מדידות לחץ דם בבית בתדירות שהומלצה על ידי הרופא המטפל, לרוב מספר פעמים בשבוע או מדי יום, במיוחד בתחילת טיפול תרופתי או לאחר שינוי במינון.

• אנשים עם גורמי סיכון: אנשים עם גורמי סיכון ליתר לחץ דם (כגון סוכרת, מחלת כליה, השמנה) עשויים להזדקק למדידות תכופות יותר בהמלצת הרופא.

• בהריון: מדידות לחץ דם הן חלק קבוע ממעקב ההיריון ויבוצעו בתדירות שתקבע על ידי הרופא המטפל.

סיכום והמלצות 

מעקב קבוע אחר לחץ הדם, בין אם במרפאה ובין אם בבית, הוא חיוני לגילוי מוקדם של יתר לחץ דם ומניעת סיבוכים. הבנת ערכי לחץ הדם התקינים והגורמים המשפיעים עליהם מאפשרת נקיטת צעדים לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם.

יש לפנות לרופא באופן מיידי במקרים של עלייה פתאומית ומשמעותית בלחץ הדם, או במקרים של תסמינים חריפים המלווים לחץ דם גבוה או נמוך (כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, עילפון).

זכרו- אימוץ אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הפחתת סטרס והימנעות מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת הוא הבסיס לשמירה על לחץ דם תקין ולבריאות כללית טובה.