פרופ' אהרון פופובצר - מנהל מכון שרת לאונקולוגיה, הדסה עונה על השאלה מה ההבדל בין טיפול כימותרפי טיפול ביולוגי?
ד"ר שני פאלוך-שמעון - מנהלת היחידת לאונקולוגיה של השד, הדסה עונה על השאלה "יש מה לעשות כדי למנוע את מחלת סרטן השד?" ולמי כדאי להיבדק לעיתים יותר קרובות.
פרופ' אהרון פופובצר - מנהל מכון שרת לאונקולוגיה, הדסה עונה לשאלה "מתי תהיה תרופה לסרטן?". הוא מתמקד בהתקדמות המרשימה בטיפולי סרטן, בעיקר בשני תחומים: גישה מבוססת גנטיקה ואימונותרפיה. הסרטון מסביר את התקדמות הרפואה החישובית והפיתוח של טיפולים המעוררים את מערכת החיסון נגד הסרטן, תוך התמקדות באתגרים ופוטנציאל לעתיד.
ד׳׳ר יחיאל גלמן - אורטופד בכיר / מומחה כף רגל וקרסול, מרכז רפואי הדסה, מסביר על ניתוח החלפת קרסול, האם זה כואב והאם צריך להתכונן אליו מראש. בנוסף הוא מסביר כמה זמן נמשכת ההחלמה מהניתוח ומה סיכויי ההחלמה.
ד׳׳ר מיכל נוימרק - רופאה בכירה / שירות עור ילדים, הדסה עין כרם מסבירה מהי מחלת האקנה ומה הגורמים לה, האם אקנה יכולה להופיע בגילאים נוספים לגיל הההתבגרות ואיך אפשר לטפל באקנה במתבגרים.
ד"ר נטע אדלר - מנהלת היחידה לשחזור שד ומיקרוכירורגיה, המחלקה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת עונה על השאלה "האם הקטנת חזה עוזרת לכאבי גב?" ומה הוא כולל.
ד"ר רונית גלעד, מנהלת יחידת אנדוסקופיה, גינקולוגית, הדסה הר הצופים, עונה על השאלה "כריתת רחם תכניס אותי לגיל המעבר?", מה הסיבות להוצאת רחם, האם מדובר בניתוח גדול שיש לחשוש ממנו והאם יש לחשוש מההליך.
ד"ר סתיו שבתאי סרנה כאהן, יחידת הכוויות, מחלקת כירורגיה פלסטית, הדסה עין כרם עונה על השאלה "איך נוצרות צלקות?", האם ניתן להעלים צלקות, איך ובמה זה תלוי. הוא עונה גם על השאלה האם עדיף לחכות עם טיפול בצלקת, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המראה של צלקות.
ד"ר נטע אדלר - מנהלת היחידה לשחזור שד ומיקרוכירורגיה, המחלקה לכירורגיה פלסטית ומשחזרת עונה על השאלה האם ניתן לטפל בסרטן השד ללא כריתה מלאה, כיצד, והאם לאחר ניתוח שכזה ניתן להניק?
ליאורה קורן - דיאטנית, הדסה עין כרם, עונה על השאלה "מה הם העקרונות של תזונת קיטו?", מה ההבדל בין תזונת קיטו לתזונת פליאו, מה הם היתרונות והחסרונות של תזונת קיטו ולמי היא מתאימה.
פרופ' אלון הרשקו - מנהל מחלקה פנימית ג', הדסה / יו"ר היוצא של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית עונה על השאלה "איך מזהים אלרגיה לפול", מה היא בכלל אלרגיה לפול והאם היא בכלל אלרגיה? הוא גם מסביר מה זה אינזים G6PD, ומה זה אומר אם אני אלרגי לאנזים G6PD?
ד"ר קארין אריש - מנהלת יחידת כאב, הדסה הר הצופים עונה על השאלה מתי לפנות למרפאת כאב ואלו תסמונות כאב מטופלות במסגרת מרפאת הכאב.
ד"ר אור כחלון - חוקר וראש המעבדה למחלות נוירומטבוליות, המחלקה לנוירולוגיה הדסה עין כרם מסביר מהי מחלת הפומפה, במה היא מתבטאת ואילו סוגים של המחלה קיימים.
ד׳׳ר מיכל נוימרק - רופאה בכירה, שירות עור ילדים, הדסה עין כרם מספרת על אסתמה של העור, לאילו מחלות אחרות היא קשורה, האם יש קשר בין המצב הרגשי לבין מצב העור וכיצד ניתן להקל על הסימפטומים.
ד"ר רונית גלעד - מנהלת היחידה הגניקולוגית, הדסה הר הצופים מסבירה מהו וירוס הפפילומה, HPV, מה לגבי חיסון נגד הוירוס, איך נדבקים, מי נמצא בסיכון יותר גבוה לחלות, איך עושים גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם והאם יש תופעות לוואי לחיסון.
פרופ' צבי פרידלנדר - רופא בכיר במכון הריאה / מנהל מחלקה פנימית ד', הדסה עונה על השאלה "האם יש בעיה פיזיולוגית בהפסקת עישון", מאיפה מגיעה המחשבה שיש בעיה פיזיולוגית בהפסקת עישון, נזקי עישון ועל תהליך ההתאוששות של הריאות.
ד"ר יונתן כהן - אונקולוג / מנהל היחידה למחקרים קליניים במכון שרת, הדסה עונה לשאלה "האם כדאי להשתתף במחקר קליני?" ולמה, ומה כדאי לעשות במידה ומתקבלת הצעה שכזו.
פרופ' צבי פרידלנדר - רופא בכיר במכון הריאה / מנהל מחלקה פנימית ד', הדסה, עונה על השאלה "האם גם לא מעשנים יכולים לחלות בסרטן ריאות", כיצד, מה האחוזים, ומדוע אבחון מוקדם חשוב ביותר בסוג סרטן זה.
בסרטון זה ד"ר קארין אריש, מנהלת יחידת כאב, בהדסה הר הצופים עונה על השאלה האם אפשר להימנע מניתוח גב על ידי מרפאת כאב. כאב גב הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר שבגללן מטופלים פונים לעזרה רפואית, או מחסירים ימי עבודה. הסיבות לכאב גב שונות, לדוגמא: פריצת דיסק, מתיחה של שריר או ליגמנט (רצועה), ארטריטיס שיכולה לגרום להיצרות התעלה, ספונדילוליסטזיס, שברי דחיסה על רקע אוסטיאופורוזיס, כליאה של עצב פריפרי וכן מצבים רפואיים כגון סרטן, פיברומיאלגיה, מחלת כליות, הריון, אנדומטריוזיס ועוד.
ד"ר שני פאלוך-שמעון - מנהלת היחידת לאונקולוגיה של השד, הדסה מסבירה איך להקל על תופות הלוואי בזמן טיפול כימותרפי, למי כדאי לפנות לעזרה ומה יכול להקל על חיי היום יום במהלך תקופה זו.
ד"ר אלכס גרינברג, רופא בכיר, היחידה להחלפת מפרקים הדסה הר הצופים, מסביר על החלפת מפרק ירך והאם זה אכן משהו שמתבצע רק בגיל מבוגר, מה עשויה להיות הסיבה לצורך בהחלפת מפרק ירק בגיל צעיר, ומה היא גישה אחורית לעומת גישה קדמית.
ד"ר רגינה לשם, רוקחת קלינית, עונה לשאלה "האם מותר לשלב תרופות להורדת חום אצל תינוקות?", מה הבעיות והקשיים הקשורים בנושא, באילו מצבים עדיף לפנות לרופא והאם יש תרופה אחת ספציפית העדיפה על פני תרופות אחרות.
ליאורה קורן - דיאטנית, הדסה עין כרם עונה על השאלה מה יותר מזיק, סוכר או מלח, באילו הקשרים הם מזיקים וכיצד ניתן למתן את צריכתם ולהגביר את המודעות.
ד״ר אייל אברהם, מומחה בכירוגית כלי דם ומנהל היחידה לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר לנו מהי מפרצת באבי העורקים ואת החשיבות בבדיקות סקר לזיהוי מוקדם של מפרצות בקרב אוכלסייה בסיכון. ד״ר אברהם גם מציג את אפשרויות הטיפול והניתוחים במידה ויש צורך לתקן את המפרצת.
החלמתם מדלקת גרון ועדיין נשארה סוג של נפיחות או בלוטה בגרון? האם זה צריך להדאיג? פרופ׳ משה גת, מנהל המחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר שמדובר בקשר לימפה, שמרכז את כל תאי מערכת החיסון. לכן, גדילה של קשרי לימפה לרוב מלווים בעקבות או במהלך זיהום. עם זאת, גדילה שלא קשורה לזיהום יכולים לרמוז על לימפומות, ולכן פרופ׳ גת מציע שבכל מקרה של קשרי לימפה מוגדלים - לפנות לרופא ליתר בטחון.
בדיקת דם שגרתית הראתה שמדד ההמוגלובין הוא 10, שהוא מדד דיי נמוך… מה זה אומר? פרופ׳ משה גת, מנהל המחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר שאנמיה יכולה להיווצר מהרבה מאוד סיבות, אולי בשל חוסר בברזל או בויטמינים. פרופ׳ גת מציע לשים לב לקצב הירידה במדד ההמוגלובין, ובמקביל לפנות לבירור המטולוגי שיוכל לספק יותר מידע וכמובן, טיפול במידת הצורך.
ד"ר עומר אור, מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית ומחלות מטבוליות של העצם בהדסה עין כרם, מסביר כי לעיתים גושים ברגל, ביד או בגב לא מהווים סיבה לדאגה. עם זאת, במידה והגוש ממשיך לגדול, גם אם הוא לא כואב, חשוב מאוד לבדוק אותו. הבדיקה הראשונית המומלצת היא אולטרהסאונד, וגם אם לא חלו שינויים בגוש, כדאי לבצע אותה. במידת הצורך, יש להמשיך בבדיקת MRI. ד״ר עומר מסביר שלרוב מתגלה שמדובר בגידול שפיר, אך במקרים נדירים עלול להיות מדובר בגידול סרטני, ולכן אבחון מוקדם הוא חיוני למניעת סיכון.
מי עומד מאחורי פיענוח בדיקת הסי.טי? ד״ר יונתן בר משה, רדיולוג בכיר באגף הדימות של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר שמי שמפענח את בדיקת הסי.טי הוא רדיולוג שהתמחה בתחום הרלוונטי לבדיקה. ד״ר בר משה גם עונה על שאלות הקשורות לבדיקה עצמה: מי האנשים שנמצאים איתנו בחדר בעת הבדיקה? תוך כמה זמן נקבל את תשובת הפענוח?
עשית בדיקת דם ויצא ערך גבוה של חלבון? פרופ׳ משה גת, מנהל המחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר שלרוב מדד חלבון גבוה בדם הוא ממצא מקרי וחסר משמעות ולא מעיד על מחלה. יחד עם זאת, פרופ׳ גת ממליץ לעקוב אחר המדדים עם הרופא המטפל בכדי לוודא שאין התפתחות למחלה אחרת.
ד״ר אייל אברהם, מומחה בכירוגית כלי דם ומנהל היחידה לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר על הסיבות שמובילות להיצרות בעורקי הצוואר, כמו למשל טרשת עורקים, וכמובן מהן הדרכים להימנע ממצב של היצרות בעורקי הצוואר.
ד"ר אייל אברהם, מומחה בכירורגיית כלי דם ומנהל היחידה לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר על הטיפול בתא לחץ, שהוא בעצם טיפול בחמצן היפרברי. בתא מיוחד בו עולה לחץ החמצן, אפשר לשפר את החמצון של רקמות פגועות בגוף. הטיפול מסייע במצבים אקוטיים כמו שאיפת עשן או תאונות צלילה, אך עיקר השימוש בו הוא במצבים כרוניים: כף רגל סוכרתית, סיבוכים לאחר הקרנות המלווים באובדן שמיעה, וכן פגיעות טראומטיות שונות.
למה אנחנו מתעוררות בלילה מכאבים חזקים ברגל, והאם זה מצריך בדיקה? ד"ר עומר אור, מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית ומחלות מטבוליות של העצם, המרכז הרפואי הדסה עין כרם מסביר שכאב ברגל עלול להיגרם מפעילות ספורטיבית, נפילה או מאמץ יתר, וברוב המקרים מקורו שרירי או דלקתי. לעיתים נדירות הוא עשוי לנבוע גם מגידול, ולכן חשוב לא להתעלם מהתסמינים. אם הכאב חוזר שוב ושוב ונמשך יותר משבוע-שבועיים, מומלץ לפנות לרופא. בשלב הראשון יבוצע לרוב צילום רנטגן, ובהמשך יוחלט על המשך הבירור.
ד״ר אייל אברהם, מומחה בכירוגית כלי דם ומנהל היחידה לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר מהי בעצם מחלקת כירוגיית כלי דם, בה מטפלים במצבים שונים, בעיקר חסימות של כלי דם, מפרצות עורקים, מצבים דחופים כמו טראומות אחרי פציעות ועוד.
ד״ר יונתן בר משה, רדיולוג בכיר באגף הדימות במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר על הקרינה שיש בבדיקות הדימות שבזכות טכנולוגיית המכשור המתקדמת, ניתן למנן אותה לרמה מינימלית.
ד״ר אמיתי לורבר, רופא בכיר במחלקת האורולוגיה בהדסה עין כרם, מסביר על תופעת הגדלת הערמונית, מצב שכיח בקרב גברים מעל גיל חמישים ושישים. ד״ר לורבר מדגיש כי אין צורך למהר ולהסיר את הערמונית, מכיוון שקיימות אפשרויות טיפול נוספות, וההתמודדות מותאמת לפי הסימפטומים.
האם בכל פעם שישנה חבלת ראש לילדים צריך להגיע למיון? ד״ר לאה סרנה, רופאה בכירה במלר״ד ילדים בהדסה עין כרם מסבירה שחבלות ראש הן פנייה מאוד נפוצה למיון ילדים. ד״ר סרנה מוסיפה שחשוב לשים לב אם לאחר חבלת הראש הילד מתנהג שלא כהרגלו, ובמידה ולא, חשוב להגיע למיון.
ד״ר ווסים מג׳אהד, מומחה ברפואה דחופה ובפרמקולוגיה קלינית, מסביר על החשיבות שבשמירה על הנחיות הרופאים והרוקחים לנטילת תרופות. ההנחיות מתייחסות לאופן, למועד ולתדירות נטילת התרופה, ועמידה בהן תורמת לאפקטיביות הטיפול ולשמירה על בריאות הגוף.
האם אין מה לעשות במידה ואובחנתי עם בעיות קרנית? ד״ר דויד סמדג׳ה, מנהל יחידת ניתוחי רפרקציה ולייזר במערך העיניים שבהדסה עין כרם מעדכן שמדובר בחדשות ישנות. כיום ישנן טכנולוגיות חדשניות שיכולות לתקן מצב של עיוות הקרנית, מצב רפואי שבו הקרנית איבדה את צורתה, מה שמוביל להפרעה בראייה.
ההתבגרות שלנו משפיעה, בין היתר, גם על הראייה שלנו. ד״ר לירן טיאוסנו, מנתח קטרקט ורשתית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר על אחת מתופעות הראייה הללו, שגורמות לנו לראות סוג של זבובים, נקודות או נחשים. לפי ד״ר טיאוסנו, החל מגילאי ה-50, ישנו תהליך טבעי ונורמלי של ניתוק ג׳ל שיש בעין מהרשתית, מה שגורם לנו לראות הבזקי אור ונקודות שחורות. לפעמים, הג׳ל שהתנתק עלול לגרום לקרע או חור, מה שמצריך אותנו לפנות בהקדם לרופא העיניים שיאבחן ויחליט על הטיפול המיטבי עבורנו.
ד״ר לירן טירוסנו, מנתח קטרקט ורשתית העין, עונה על שאלה שמטרידה רבים מאיתנו: כיצד זריקות עיניים מועילות לטשטוש ראייה?
מה המשמעות של טסיות דם נמוכות? פרופ׳ משה גת, מנהל מחלקת ההמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר מהן טסיות דם ומה תפקידן. לדבריו, ברוב המקרים ספירת טסיות נמוכה אינה סיבה לחשש. רק כאשר מספר הטסיות יורד מתחת ל־20,000, ייתכן שמדובר בהתפתחות מחלה אוטואימונית – מצב שמצריך בדיקה מעמיקה וטיפול רפואי.
ישנן סיבות רבות לכאבים ברגליים בזמן הליכה. בסרטון זה ד״ר אייל אברהם, מומחה בכירורגיית כלי דם ומנהל היחידה לרפואה היפרבארית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר כי בקרב חולים מבוגרים – במיוחד חולי סוכרת ומעשנים – אחת הסיבות עשויה להיות טרשת עורקי הרגליים, שמצריכה אבחון וטיפול של הצוות הרפואי.
ביצעתם בדיקת דם שגרתית ומדד כדוריות הדם הלבנות עלה, גם אם בטיפה? האם זה צריך להדאיג אותנו? פרופ׳ משה גת, מנהל המחלקה להמטולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר (ובעיקר מרגיע…) מהן הסיבות העיקריות לעליית כדוריות הדם הלבנות.
למה צריך חומר ניגוד לפני בדיקת הדמייה? ד״ר יונתן בר משה, רדיולוג בכיר באגף הדימות שבמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר מדוע יש צורך בחומר ניגוד וכיצד הוא מסייע לצוות הרפואי לעזור לראות ניגודיות של רקמות בגוף, לאבחן מצבים פתולוגיים ועוד. ד״ר בר משה אף מדגיש שלא כל בדיקה מצריכה חומר ניגוד, והצוות הרפואי הוא זה שמבצע את ההחלטה.
ד"ר אמיתי לורבר ממחלקת האורולוגיה מסביר כיצד נוצרות אבנים בכליות, האם הן תורשתיות, ממה יש להימנע על מנת שלא לאפשר אותן ומה התהליך לאבחון האבנים בכליות והסרתן.
האם אפשר להיפטר מהמשקפיים באמצעות ניתוח קטרקט? ד"ר איתי לביא, מנהל היחידה לניתוחי מקטע קדמי קרנית וקטרקט, מסביר מה בעצם מתרחש בניתוח הקטרקט, וכיצד הוא יכול גם לתקן את הראייה שלנו באמצעות הורדת המספר ואפילו תיקוני צילינדר!
בשנים האחרונות, פותח ניתוח השתלת עדשה שנועד למטופלים שלא נמצאו מתאימים לניתוחי לייזר מסיבות כאלה ואחרות, כמו למשל מטופלים עם מספר גבוה. ד"ר דויד סמדג׳ה, מנהל היחידה לניתוחי רפרקציה ולייזר מסביר על הליך הניתוח הפשוט והקצר.
איך מזהים שומה חשודה? האם בדיקה ויזואלית מספיקה? ד"ר רוני חסידים מסבירה איך רופאי עור מומחים מאבחנים סרטן עור, ומדוע טכנולוגיות מתקדמות כמו מכשיר Vectra WB360 של קטרה משנות את כללי המשחק. המכשיר סורק את כל העור באמצעות מצלמות מתקדמות ובינה מלאכותית, ומאפשר השוואה בין בדיקות קודמות לזיהוי שינויים קריטיים בשומות. בעזרת טכנולוגיה זו ניתן לבצע אבחון מדויק יותר ולגלות סרטן עור בשלב מוקדם – כשהוא עדיין ניתן לריפוי. אם יש לכם שומה חשודה או שאתם בקבוצת סיכון, אל תחכו! גשו לבדיקה אצל רופא עור והבטיחו לעצמכם שקט נפשי.
פרופ׳ סטלה צ׳אושו, מנהלת מחלקת אורתודונטיה מסבירה אחת ולתמיד מה ההבדלים בין קיבוע לפלטה, ומה עדיף אחרי יישור שיניים?
פרופ’ סטלה צ’אושו, מנהלת מחלקת האורתודונטיה בהדסה עין כרם, מסבירה מתי מומלץ להתחיל לבחון את הצורך ביישור שיניים כבר בגיל צעיר. לדבריה, זיהוי מוקדם מאפשר לבצע טיפול מניעתי שיכול לחסוך בעיות מורכבות בעתיד, לשפר משמעותית את בריאות הפה והתפתחות הלסת, עד כדי מניעה מוחלטת של תהליך יישור השיניים בעתיד.
פרופ׳ סימונה בן חיים, מנהלת המחלקה לרפואה גרעינית בהדסה, מסבירה על בדיקת ה־PET CT. בדיקה ייחודית זו משלבת מידע אנטומי ותפקודי ברמה התאית והמולקולרית. במהלך הבדיקה מוזרק חומר רדיואקטיבי, שבאמצעותו ניתן לזהות תהליכים פעילים בגוף, כגון סרטן, דלקות או בעיות בתפקוד המוח והלב. ה־PET CT מסייעת באבחון מחלות, בהערכת תגובה לטיפול ובמעקב אחר חזרתה של מחלה.
איך אפשר לדעת אם שומה היא חשודה? בסרטון זה מסבירה ד"ר רוני חסידים על אבחון מוקדם של שומות בעזרת המכשיר המתקדם Vectra WB360, המספק סריקה מלאה של העור. כמו כן, נכיר את חמשת הגימלים – הכללים שיכולים לעזור לזהות שומה חשודה ולפנות לבדיקה בזמן.
פרופ׳ סטלה צ׳אושו, מנהלת מחלקת אורתודונטיה מסבירה על ההבדלים בין נשימת אף לנשימת פה, ולמה חשוב לנשום דרך האף, ומה החסרונות בנשימת פה.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לסרטן העור? כמה פעמים צריך להיבדק? ואיך מאבחנים שומה חשודה? ד"ר רוני חסידים מסבירה על חשיבות בדיקות הסקר, במיוחד עבור אנשים עם עור בהיר, היסטוריה משפחתית, ריבוי שומות או חשיפה ממושכת לשמש.
שאלה שמעסיקה רבים היא מהם הסימנים המחשידים להתקף לב. ד״ר אחמד נעמה, מנהל המחלקה לרפואה דחופה, מסביר מהו התקף לב ומציג את הסימנים הקלאסיים: כאבים בחזה המקרינים ליד שמאל. לצד זאת, ד״ר נעמה מדגיש שכל כאב באזור בית החזה, משמאל, מימין או בבטן העליונה שמובילים לתחושת לחץ המקרינה לידיים ואף ללסת, עשויים להוות סימן מחשיד להתקף לב שבעקבותיו חשוב ללכת לרופא.
ד"ר טל הדר, מנהלת היחידה לכירורגיה של השד, מהמרכז הרפואי הדסה, מסבירה מתי כדאי להתחיל במעקב לגילוי מוקדם של סרטן השד, ואיך מתאימים את סוג הבדיקה לכל אישה לפי רמת הסיכון האישית שלה. מה זה מחשבון סיכון? מהם הגורמים שצריך לקחת בחשבון? ואיך לוקחים אחריות על הבריאות שלנו? כל התשובות בסרטון אחד חשוב.
האם ילד עם אסתמה צריך להימנע משיעורי ספורט? פרופ' מאלנה כהן סימברקנו מהמרכז הרפואי הדסה מסבירה למה דווקא חשוב לעודד פעילות גופנית גם בקרב ילדים עם אסתמה, מה היתרונות הבריאותיים, ואיך עושים את זה נכון – כולל התאמת פעילות וטיפול מניעתי. מידע חשוב לכל הורה שמתמודד עם הסוגיה הזו ביום-יום.
נדמה שכולם סביבך פתאום בהריון תאומים? זה לא דמיון – בישראל מדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שחשבת. ד"ר דן ולסקי מהמרכז הרפואי הדסה עושה סדר: מהם ההבדלים בין תאומים זהים ללא זהים, מה משפיע על סוג ההריון, ואילו גורמים מעלים את הסיכוי להריון תאומים. סרטון בהיר ומרגיע לכל מי שמתעניינת בהריון מרובה עוברים.
לירן רוגב, פסיכולוג קליני ומנהל טיפול יום פסיכיאטרי לנוער בהדסה, מסביר כיצד ניתן להבחין בין דיאטה בריאה, אכילה רגשית והפרעת אכילה. הוא מתאר את ההבדלים המהותיים בין אורח חיים מאוזן לבין דפוסים פתולוגיים של שליטה באוכל, מצוקה רגשית והתנהגויות פוגעניות. בנוסף, הוא מספק סימנים מוקדמים שדורשים התייחסות, ומסביר מדוע ליווי מקצועי כבר בשלבי ההתחלה של שינוי תזונתי הוא קריטי למניעת הידרדרות להפרעת אכילה.
נעילת אצבעות, או אצבע הדק, היא תופעה שכיחה שבה הגיד נתקע בתוך התעלה דרכה הוא עובר, לרוב עקב דלקת שגורמת לנפיחות. ד״ר ליאלי אבו נאסר, רופאה בכירה במחלקת האורתופדיה בהדסה, מסבירה כי במצב זה האצבע נתקעת בכיפוף ולא ניתן ליישר אותה. מדובר בבעיה שניתנת לטיפול: באמצעות תרופות אנטי דלקתיות וריפוי בעיסוק, ואם אין שיפור, ישנם טיפולים פולשניים יותר, כולל ניתוח, שמטרתם להפחית את הלחץ ולאפשר תנועה חופשית.
ד"ר קרן צוקרט, מנהלת היחידה לטיפול במושתלי כליה בהדסה, מסבירה כיצד לשמור על בריאות הכליה שהושתלה. היא מדגישה את חשיבות השמירה על טיפול תרופתי רציף, הגעה סדירה לביקורות רפואיות ומעקב נפרולוגי קבוע – כדי למנוע דחייה, לזהות סיבוכים בזמן ולשמור על תפקוד הכליה לאורך זמן.
ד״ר ליאלי אבו נאסר, רופאה בכירה באורתופדיה המתמחה בכירורגיה של כף היד, מסבירה מדוע אנו חווים תחושת נימול או הירדמות באצבעות. ברוב המקרים מדובר בבעיה עצבית, כשהשכיחה ביותר היא לחץ על העצב – למשל בתסמונת התעלה הקרפלית. מכיוון שמדובר בתופעה שכיחה שניתן לטפל בה בהצלחה, חשוב לפנות לאיש מקצוע כדי לאבחן ולטפל בהקדם.
ד"ר אדר חמרני מדברת על אחת הבעיות השכיחות והלא מדוברות בקרב נשים – כאבים בעת קיום יחסי מין. היא מסבירה את הסיבות האפשריות לכאב, מציינת מתי יש לפנות לבדיקה רפואית, ומתארת את אפשרויות האבחון והטיפול, כולל התייחסות למצבים רפואיים כמו אנדומטריוזיס, ליכן, וטבעת הימנלית נוקשה. המסר המרכזי: לא להתבייש – יש פתרונות.
יצא לכם להיתקל בדילמה: אנהלציה או משאף? פרופ׳ מאלנה כהן-סימברקנו, מנהלת יחידת ריאות ילדים, מסבירה את ההבדלים בין אנהלציה ומשאף, וכיצד להשתמש בכל אחד מהכלים על מנת לסייע לטיפול המיטבי ביותר.
האם ניתן לחזות סרטן מראש? פרופ' תמר פרץ, אונקולוגית בכירה מהדסה, מסבירה כיצד תורשה משפיעה על הסיכון לחלות בסרטן, מה המשמעות של גנים כמו BRCA1, ולמה בדיקות גנטיות יכולות להציל חיים. בסרטון היא מדברת על אוכלוסיות בסיכון, על החשש מהבדיקה ועל הליווי האישי שמציעים בהדסה לכל מי שזקוק לכך.
כשבן משפחה מתמודד עם הפרעת אכילה אך מסרב לקבל טיפול, התחושות בבית עלולות להיות של תסכול, דאגה ואף חוסר אונים. עו״ס אפרת דרזנר מהמערך לטיפול בהפרעות אכילה בהדסה עין כרם מסבירה כיצד ניתן לגשת למצב הרגיש הזה – בלי להיכנס לעימותים, ועם הרבה אמפתיה וסבלנות. בסרטון נדון כיצד לתמוך, מתי להתערב, ומה ההבדלים בין התמודדות עם ילדים לעומת מבוגרים.
מהו עובר קטן? ד״ר דן ולסקי, מנהל היחידה לרפואת העובר ואולטרסאונד בהדסה הר הצופים, מסביר כי עובר קטן הוא עובר שאינו גדל כמצופה, כלומר מתחת לאחוזון 10, וזהו מצב שכיח יחסית. הסיבות לכך שהעובר קטן עשויות להיות בשל מומים, בעיות גנטיות או זיהומים. לעיתים מדובר בשליה שאינה מצליחה לספק לעובר את כל צרכיו. למרות שאין אפשרות לשפר את תזונת העובר ישירות, הרפואה המודרנית מאפשרת להעריך בעזרת כלים מתקדמים עד מתי הרחם מהווה סביבה בטוחה עבורו, ומתי יש צורך ליילד כדי למנוע סיכון.
פרופ' מאלנה כהן-סימברקנו, מנהלת יחידת ריאות ילדים בהדסה, מסבירה כיצד משאפים משמשים כטיפול מונע לאסטמה בילדים. היא מפרטת על סוגי המשאפים הקיימים, מטרת השימוש בהם, החשיבות בטיפול יומיומי, והמעקב הרפואי הנדרש להתאמת הטיפול לצרכים האישיים של כל ילד.
הילד משתעל, חום עולה, ואתם מתחילים לחשוש מדלקת ריאות – אבל הרופא לא רושם אנטיביוטיקה. למה? ד"ר סער חשביה מהמרכז הרפואי הדסה מסביר את ההבדל בין דלקת ריאות חיידקית לויראלית, מתי נדרש טיפול תרופתי, ומתי דווקא חשוב להימנע ממנו. סרטון חשוב לכל הורה שמתמודד עם מחלה נשימתית בגיל הרך.
הריון מלווה בשאלות רפואיות רבות – אחת המרכזיות שבהן היא מתי כדאי לבצע בדיקת מי שפיר, והאם החוק מחייב זאת. ד"ר דן ולסקי מהמרכז הרפואי הדסה עושה סדר: מה הזכויות של נשים מעל גיל 32? האם המימון מעיד על צורך רפואי? ומה חובה על הרופא ליידע את המטופלת? כל התשובות בסרטון חשוב לכל אישה בהריון.
האם עדיף לקחת צעד אחורה או להתעקש להיות נוכחת? אפרת דריזנר, עו״ס במערך לטיפול בהפרעות אכילה בבית החולים הדסה עין כרם, מסבירה איך להתמודד עם הקונפליקט שכל הורה מכיר: כמה להתערב, איך לשמור על קשר, ואיך לאפשר החלמה מבלי לפגוע ביחסים. שיחה כנה וחשובה על אתגרי התמיכה בילדים המתמודדים עם הפרעות אכילה.
מה זו בדיקת פאפ? ד״ר אדר חמרני, רופאת נשים בהדסה הר הצופים, מציגה נושא וירוס הפפילומה ואפשרויות הגילוי המוקדם שלו, ומתמקדת בחשיבותה של בדיקת הפאפ בגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם וגידולים סרטניים אחרים ברחם.
ד"ר סער חשביה, מנהל מלר"ד ילדים בהדסה עין כרם, עושה סדר אחת ולתמיד – האם חום גבוה באמת נגרם מבקיעת שיניים? בסרטון זה תגלו מהו טווח החום התקין בעת בקיעת שיניים, מתי יש לפנות לרופא, ומדוע אסור להניח שכל חום אצל תינוק קשור לשיניים.
סמדר הורוביץ צדרבוים, יועצת גנטית מהמרכז למחלות לב תורשתיות במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסבירה מתי מומלץ או נדרש לבצע בירור גנטי. לדבריה, ייעוץ גנטי מומלץ לכל אדם שיש במשפחתו היסטוריה של מחלות לב, ובפרט בקרב מי שיש להם רקע אישי או משפחתי של מחלות בשריר הלב, הפרעות קצב מסוימות, בעיות ברקמת החיבור של הלב, או מקרים של מוות פתאומי. סמדר מדגישה כי ברגע שמחזיקים במידע שמתחיל כבר בשלב הבירור הגנטי, ניתן לפעול בדרכים רבות כדי למנוע את התדרדרות המחלה או את החמרתה.
נדמה שכולם סביבך פתאום בהריון תאומים? זה לא דמיון – בישראל מדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שחשבת. ד"ר דן ולסקי מהמרכז הרפואי הדסה עושה סדר: מהם ההבדלים בין תאומים זהים ללא זהים, מה משפיע על סוג ההריון, ואילו גורמים מעלים את הסיכוי להריון תאומים. סרטון בהיר ומרגיע לכל מי שמתעניינת בהריון מרובה עוברים.
איך מגיבים כשאדם מתמוטט מולכם? ד"ר אחמד נעמה מסביר שלב אחר שלב מה צריך לעשות – מהבדיקה הראשונית ועד לעיסויי לב ודפיברילטור. הסרטון מדגיש את החשיבות של פעולות מהירות וידע בסיסי בהחייאה שיכול להציל חיים, גם אם אין לכם רקע רפואי.
כמה שאלות לרופא עולות לכולנו מדי פעם – הפעם הגענו למרכז הרפואי הדסה כדי לברר מה זה בעצם אומר "תפקוד כלייתי נמוך", מה ההשלכות של מצב כזה, ומה האפשרויות הרפואיות הקיימות: דיאליזה או השתלת כליה. ד"ר קרן צוקרט מסבירה בפשטות ובבהירות מה חשוב לדעת כשמתמודדים עם מצב רפואי כזה – לעצמכם או למישהו קרוב.
איך כהורה אפשר לזהות סימני אזהרה בהתנהגויות אכילה של מתבגרים? לירן רוגב, פסיכולוג קליני ומנהל טיפול היום הפסיכיאטרי למתבגרים בהדסה עין כרם, מפרט סימנים חשובים - גלויים וסמויים - שצריכים להדליק נורה אדומה אצל הורים בנוגע ליחס של ילדיהם למזון. בנוסף, הוא מציג את המשאבים והגורמים המקצועיים שיכולים לסייע להורים בהתמודדות עם הפרעות אכילה אצל מתבגרים.
ד״ר אהרון בלוך, מנהל יחידת הדיאליזה במרכז הרפואי הדסה, מסביר כי תחום הנפרולוגיה מתמקד ברפואת הכליות ובתפקודן. נפרולוג הוא רופא פנימי המטפל במגוון רחב של מחלות כליה שאינן דורשות ניתוח, וזאת בשונה מאורולוג: החל מיתר לחץ דם הנובע מפגיעה כלייתית, דרך אבחון וטיפול בדלקות כליה והפרעות במאזן המלחים והחומצות בגוף, ועד מעקב אחר חולי אי־ספיקת כליות.
מהם התסמינים של לחץ דם גבוה? פרופ׳ עידו בן דוב מסביר כי ברוב המקרים לחץ דם גבוה בכלל לא יגיע עם תסמינים מוקדמים: אנשים אינם מרגישים שלחץ הדם שלהם גבוה, ובינתיים הוא עלול לגרום לנזקים "בשקט". לעיתים מופיעים סימנים כמו כאבי ראש בעורף, סחרחורות, דימום מהאף או ראייה מטושטשת, אך אלו אינם נחשבים תסמינים אמינים. לכן חשוב להקפיד על מדידות לחץ דם קבועות, אחת לשנה-שנתיים, כדי לאתר את הבעיה בזמן.
איך אפשר לסייע לבני נוער להתמודד עם מצבי קיצון, חירום ומלחמה? הפסיכולוג הקליני לירן רוגב מסביר כי לא פעם בני נוער שנראים ״בסדר״ כלפי חוץ, למעשה מתמודדים עם מצוקה שנשארת מתחת לרדאר. חשוב שההורים יפנו אליהם, ישאלו בעדינות מה מעסיק אותם, ויבדקו האם המצב מעורר אצלם מחשבות קשות או מצוקה. במידת הצורך, ניתן לפנות לליווי מקצועי, למשל במרפאה לטראומה לבני נוער הפועלת בהדסה. רוגב גם מפרט אילו סימנים צריכים להדליק נורה אדומה: שינויים חדים בהתנהגות, ירידה בתפקוד החברתי או הלימודי, שיבושים באכילה ובשינה, מצב רוח ירוד, תחושות של מתח או חרדה. רוגב מדגיש כי הורים לעיתים חוששים "לעורר שדים", אך דווקא שיחה פתוחה, עדינה ומתעניינת, על מה שהם רואים, שומעים וחווים, יכולה לספק לבני הנוער תחושת הקשבה וביטחון.
