המשך בצפייה:
ליאורה קורן - דיאטנית, הדסה עין כרם מפריכה את המיתוס על שנטילת תוספי תזונה גורמת לנו להיות בריאים יותר באופן גורף, ומה אז מה בעצם צריך לעשות כדי לדעת האם כדאי לקחת תוספי תזונה, ואילו.
ד"ר איתי לביא - רופא עיניים, מומחה קרנית וקטרקט, הדסה עין כרם מפריך את המיתוס לפיו ניתוח קטרקט מתבצע רק כאשר הראייה במצב גרוע ומסביר את ההתקדמות בטיפול ואבחון של קטרקט
ד"ר איתי לביא - רופא עיניים, מומחה קרנית וקטרקט, הדסה עין כרם מפריך את המיתוס "קריאה בחשיכה או צפייה קרובה מדי לטלוויזיה, מזיקה לראייה", מסביר מה מקור המיתוס, שבגללו תמיד אומרים לילדים לא לעמוד מול הטלוויזיה ולהדליק אור חזק כשקוראים ומהו קוצר ראייה.
ד"ר טל הדר - מנהלת היחידה לכירורגיה של השד, הדסה מפריכה את המיתוס לפיו סרטן השד תמיד יתבטא כגוש בשד, ומה הם סימנים אחרים אליהם יש לשים לב ולבדוק ולמה חשוב לעשות את בדיקות הסקר התקופתיות.
בסרטון זה פרופ' דימיטריוס קרוסיס - מנהל היחידה לנוירואימונולוגיה במרכז לטרשת נפוצה, הדסה יבחן את הנושא המורכב של נזק במוח והתפיסה שהוא בלתי הפיך. נגלה כיצד התפיסות השתנו בעשורים האחרונים, עם תגליות חדשות בתחום הנוירולוגיה ויכולת המוח לתקן את עצמו לאחר נזק. נדון בפוטנציאל של תאי גזע וחומרי גדילה בתיקון נזקים במוח ובאפשרויות החדשות שפותחות בתחום הרפואה הנוירולוגית.
ד"ר דנה אקשטיין - מנהלת המחלקה לנוירולוגיה, מרכז רפואי הדסה על המיתוס "האם באמת אנשים משתמשים רק ב-10% מיכולות המוח שלהם", מה מקור המיתוס, מה המשמעות המורכבת של המיתוס ולמה התשובה מסובכת יותר משחשבנו והאם, בכל זאת, אנו משתמשים במידה קטנה יותר במוח מכפי שאנחנו יכולים ואפשר לשפר את זה?
נושאים נוספים שיעניינו אותך:
בסרטון זה, ד"ר הדר רוזן, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בהדסה עין כרם, מציגה את חשיבותה של סקירת מערכות שלישית, הנערכת בין השבועות 30 ל-32 של ההריון. הסקירה נועדה לבחון איברים חיוניים הממשיכים להתפתח אף לאחר הסקירה השנייה, ובכלל זה הלב, המוח, העצמות, וכליות ודרכי שתן ומין. מטרת הבדיקה היא לאפשר להורים להתארגן ללידה, ובמקרה של גילוי ממצאים חריגים, להתחיל או להשלים בירור גנטי. ד"ר רוזן מסבירה כי הבדיקה אינה כוללת סיכונים ומתבצעת באופן פרטי, שכן אינה מכוסה על ידי משרד הבריאות או קופות החולים.
בואו להכיר את תוכנית "מסלולים" של בית הספר לילדים - תכנית שנועדה להנגיש לתלמידים מראש את התכנית הרפואית שלהם, בהתאם לסוג האשפוז. ילדים הרבה פעמים מתקשים לשתף פעולה עם התכנית הרפואית הטיפולית שלהם, כי הם לא יודעים מה קורה. אנחנו יוצרים מעין מסלול, כמה שניתן כמובן, תוך שיתוף פעולה עם הצוות הרפואי, כדי להנגיש לו, למשל, את התכנית לשבוע הקרוב. ביום ראשון, למשל, יש יש הכנסת עירוי, ביום שני יש טיפול כזה וכזה, וכן הלאה. אנחנו מכינים את המסלול בגיליון, כשהילד בוחר את המסלול, ואיש צוות מבית הספר מלווה אותו. יש מקום להדביק אייקונים של רגשונים שמשקפים את המצב הרגשי שלו לפני הבדיקה, אחרי הבדיקה, מקום לשאלות. זה לא שאנחנו צריכים לדעת את כל התשובות, אבל אנחנו, יחד עם הרופא, מבררים, אם יש שאלות רפואיות. זה מחזיר לילד את השליטה על מה שקורה איתו, כי כשהוא מגיע לבית חולים הוא מאבד את השליטה ואת האחיזה בכל מה שקורה לו. זה מפתח אצלו כלים של חוסן והתמודדות, זו המטרה של תכנית מסלולים.
פרופ' צבי פרידלנדר - רופא בכיר במכון הריאה / מנהל מחלקה פנימית ד', הדסה עונה על השאלה "האם יש בעיה פיזיולוגית בהפסקת עישון", מאיפה מגיעה המחשבה שיש בעיה פיזיולוגית בהפסקת עישון, נזקי עישון ועל תהליך ההתאוששות של הריאות.