לקיחת סימנים - הדסה קידס

היום נתמקד בפרוצדורה הראשונה שילד עובר בבית החולים שלנו - הכנסת צנתר מרכזי. הפרוצדורה מתחילה בשיחה עם האחות, המסבירה לילד על סוגי הצנתרים והחשיבות של המיקום שלהם קרוב לעורק ראשי, כדי שהטיפול יוכל להגיע לכל הגוף. החתך נעשה מתחת לצוואר, והצנתר מוכנס לגוף בתהליך שהוא למעשה ניתוח קטן. המטרה העיקרית היא להפחית את מספר הדקירות שהילד צריך לעבור, לצמצם את הכאב ולהקטין את עומק הדקירה. כל עוד הילד נמצא בתקופת הטיפולים, הוא צריך לשמור על הצנתר בגופו. ההסברים ניתנים באמצעות עזרים שונים כמו הבובה "בינו", ספר הכנה לניתוח, וערכות רפואיות שמדמות את הפרוצדורה. הדמיות אלה מסייעות לילד להבין את הצורך בפרוצדורה, ולהתמודד עם החרדה והלחץ הכרוכים בה. מטרת התוכנית היא לחזק את התמודדות הרגשית של הילד לפני הכנסת הצנתר, להעביר מידע מותאם על התהליך ותפקידו, ולהקנות כלים להתמודדות והיגיינה של הצנתר.

בסרטון הזה נדבר על חווית הניתוח להסרת תוספתן באמצעות שיטה רובוטית, מתוך מבט של הילדים שעברו את התהליך. אנחנו מציגים דגם של מערכת העיכול ומסבירים את התהליך הביולוגי שגורם לדלקת תוספתן, תוך שמירה על דיאלוג עם הילד להבנת תחושותיו וחוויותיו לפני, במהלך, ואחרי הניתוח. אנחנו מדגישים את חשיבות הטיפול המהיר בדלקת תוספתן ואת תהליך ההחלמה שאחריו, כולל הצורך בצום לפני הניתוח והתאוששות לאחריו, תוך התייחסות לכאב והתמודדות עם תופעות לוואי. הפרק משלב גם חומרי עזר כמו חוברת עם תמונות מערכת העיכול ובלון שממחיש את התוספתן, ומעניק לילדים הזדמנות לשאול שאלות ולהבין יותר על המצב הרפואי שלהם.

בתכנית חינוכית מרתקת, אללא אסחאק מדברת על החשיבות של היגיינה אישית ושמירה על ניקיון. הסרטון מתמקד בטכניקות נכונות לשטיפת ידיים והשפעתם על בריאותנו. דרך שימוש בעזרים חזותיים כגון מכשיר UV, קרם מיוחד והדגמות מעניינות, התוכנית מחנכת על חיידקים טובים ורעים והצורך במניעת הדבקות.

פרופ' אלי פיקרסקי, לשעבר מנהל המחלקה לפתולוגיה בהדסה ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ידבר על התפתחות הסרטן כתוצאה ממוטציות ב-DNA. הוא יסביר את המשמעות של מוטציות אלו לטיפול הספציפי והמדויק בחולי סרטן, על פי השפעותיהן הביולוגיות והפתולוגיות.

פרופ' צבי פרידלנדר - מנהל מחלקה פנימית ד', רופא בכיר במכון הריאה, הדסה עין כרם מציג למתמחה - ד"ר מרדכי אליהו גולדמונץ פרי מקרה ועל הד"ר לאבחן את המקרה על פי תשובותיו של פרופור צבי.

לאחר הדיאגנוזה, פרופ' צבי פרידלנדר מסכם ומסביר את הדיאגנוזה שניתנה - קריש ריאתי, ומסבירה מדוע יש לאבחן את המצב במהירות הרבה ביותר, מי נמצא בסיכון גבוה יותר לקריש ריאתי ולכן כדאי שיכיר את התסמינים על מנת שיוכל להגיע למיון ברגע שעולה החשש.

ברוכה הבאה ל"40 שבועות", המדריך שלך למסע המרתק של ההריון.

יחד עם צוות המומחים והרופאים מהדסה, נלווה אותך צעד אחר צעד, משבוע לשבוע, כשנחשוף בפנייך את כל מה שמצפה לך ולתינוק שלך, ואילו בדיקות חשוב לבצע.

בסרטון זה ד"ר לורין לויט רוזן, מנהלת היחידה להריון בסיכון, הדסה הר הצופים וד"ר הדר רוזן, מנהלת היחידה להריון בסיכון ידברו על השבוע הרביעי, השבוע שהוא שלב האיחור בווסת והשלב בו את יכולה לגלות את קיום ההריון.

חשוב שתזכרי שבין אם את מרגישה משהו ובין אם לא, זה לא מעיד על תקינות ההריון.

הקשר של מטופל עם אחות סיעודית במחלקת שיקום הוא ארוך, היא מכירה כל חלק בחיים שלו ולא פעם היא "הרגליים" ו"הפה" שלו, מנסה להבין לעומק מה הוא רצונו של המטופל שלה.

ירושלים אסאגיה – בת 31 – אחות סיעודית במחלקת שיקום הדסה עין כרם מספרת לדפנה שחר מה עושה אחות במחלקת שיקום ומהי מהווה עבור המאושפז, איך מפיחים תקווה במטופל במקרה של שיקום ארוך ועל מקרה מכונן שחוותה במחלקה וחשיבות היחס הבין אישי.

ד"ר אלכס גרינברג, רופא בכיר, היחידה להחלפת מפרקים הדסה הר הצופים, מסביר על החלפת מפרק ירך והאם זה אכן משהו שמתבצע רק בגיל מבוגר, מה עשויה להיות הסיבה לצורך בהחלפת מפרק ירק בגיל צעיר, ומה היא גישה אחורית לעומת גישה קדמית.

פרופ' עדה ועקנין - מנהלת יחידת אשפוז יום נוירולוגי מציגה למתמחה - ד"ר טל פרידמן מקרה ועל הד"ר לאבחן את המקרה על פי תשובותיה של פרופ' עדה ועקנין.

לאחר הדיאגנוזה, פרופ' עדה ועקנין מסכמת ומסבירה את הדיאגנוזה שניתנה - טרשת נפוצה, ומסבירה מה המחלה, באילו גילאים בדרך כלל המחלה הופכת פעילה וניתן לאבחן אותה, וגם על ההתקדמות הרפואית המאפשרת כיום לטפל בה, ולמה מומלץ להתחיל לטפל בטרשת נפוצה כמה שיותר מוקדם.