המשך בצפייה:
בסרטון זה, ד"ר הדר רוזן, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בהדסה עין כרם, מסבירה על התופעה של הריון מרובה עוברים, המציג שמחה כפולה אך גם אתגרים רבים. היא עוסקת בשכיחות של הריונות תאומים, ההבדלים בין תאומים זהים ללא זהים, וכיצד מאובחן הריון תאומים באמצעות אולטראסאונד.
ברוכה הבאה ל"40 שבועות", המדריך שלך למסע המרתק של ההריון. בשבוע 33 להריון, נפוצות התכווצויות שרירי הרגליים, בעיקר בלילה, שיכולות להעיר מהשינה. תנועת פלקס חדה ברגל או לחץ על הרגל יכולים להקל מיד על ההתכווצות.
בסרטון זה, ד"ר חגית דאום, מומחית ברפואת נשים וגנטיקה ומנהלת יחידת אבחון גנטי טרום לידתי בהדסה, מסבירה על האפשרויות השונות של בדיקות גנטיות בהריון. היא מפרטת על בדיקות שאינן חודרניות כמו שקיפות עורפית, סקרים ביוכימיים, סקירות אנטומיות, וגם על בדיקות חודרניות כמו סיסי שליה ודיקור מי שפיר.
ברוכה הבאה ל"40 שבועות", המדריך שלך למסע המרתק של ההריון. בשבוע 34 להריון, יתכן שתחווי נדודי שינה, תופעה נפוצה בשליש השלישי עקב הבטן הגדולה והלא נוחה, שינויים הורמונליים, קימה תכופה לשירותים, התכווצויות ברגליים וצרבת.
בסרטון זה, ד"ר הדר רוזן, מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר בהדסה עין כרם, מסבירה על בדיקת שקיפות עורפית, שמתבצעת בין השבועות ה-11 ל-13+6 של ההריון. היא מציינת שזו בדיקת סקר המיועדת לזהות את הסיכון לתסמונת דאון ותסמונות גנטיות אחרות, כולל אפשרויות למומי לב בעובר. הבדיקה משלבת אולטרסאונד בטני, שבו נמדדת השקיפות העורפית של העובר, עם בדיקות דם של האם
ברוכה הבאה ל"40 שבועות", המדריך שלך למסע המרתק של ההריון. בשבוע 35 להריון, התינוק מתמקם באגן לקראת הלידה, מה שגורם ללחץ על כיס השתן ותחושת צורך תדיר להתפנות. ייתכן שתחווי בריחת שתן במצבים כמו צחוק או שיעול, אך זהו תופעה זמנית שתחלוף לאחר הלידה.
נושאים נוספים שיעניינו אותך:
ד"ר דנה אקשטיין - מנהלת המחלקה לנוירולוגיה, מרכז רפואי הדסה על המיתוס "האם באמת אנשים משתמשים רק ב-10% מיכולות המוח שלהם", מה מקור המיתוס, מה המשמעות המורכבת של המיתוס ולמה התשובה מסובכת יותר משחשבנו והאם, בכל זאת, אנו משתמשים במידה קטנה יותר במוח מכפי שאנחנו יכולים ואפשר לשפר את זה?
היום נתמקד בפרוצדורה הראשונה שילד עובר בבית החולים שלנו - הכנסת צנתר מרכזי. הפרוצדורה מתחילה בשיחה עם האחות, המסבירה לילד על סוגי הצנתרים והחשיבות של המיקום שלהם קרוב לעורק ראשי, כדי שהטיפול יוכל להגיע לכל הגוף. החתך נעשה מתחת לצוואר, והצנתר מוכנס לגוף בתהליך שהוא למעשה ניתוח קטן. המטרה העיקרית היא להפחית את מספר הדקירות שהילד צריך לעבור, לצמצם את הכאב ולהקטין את עומק הדקירה. כל עוד הילד נמצא בתקופת הטיפולים, הוא צריך לשמור על הצנתר בגופו. ההסברים ניתנים באמצעות עזרים שונים כמו הבובה "בינו", ספר הכנה לניתוח, וערכות רפואיות שמדמות את הפרוצדורה. הדמיות אלה מסייעות לילד להבין את הצורך בפרוצדורה, ולהתמודד עם החרדה והלחץ הכרוכים בה. מטרת התוכנית היא לחזק את התמודדות הרגשית של הילד לפני הכנסת הצנתר, להעביר מידע מותאם על התהליך ותפקידו, ולהקנות כלים להתמודדות והיגיינה של הצנתר.
ליאורה קורן - דיאטנית, הדסה עין כרם עונה על השאלה מה יותר מזיק, סוכר או מלח, באילו הקשרים הם מזיקים וכיצד ניתן למתן את צריכתם ולהגביר את המודעות.