ד"ר שי רוזנברג, נוירואונקולוג ומנהל המעבדה לביולוגיה חישובית של סרטן בהדסה עין כרם, מציג את הטיפול בגידולים מוחיים.
בסרטון זה, פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה, תדון בהשפעת הבינה המלאכותית, בפרט CHAT GPT שפותחה על ידי OpenAI, על עולם הרפואה ועל הקשר בין רופא לחולה.
רופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה, מסבירה כיצד תחום הרפואה עובר מהפך דרמטי בעשור הנוכחי, בעיקר בזכות השילוב של בינה מלאכותית.
בסרטון זה, פרופ' קובי סוסנה, מנהל אגף הדימות בהדסה עין כרם, מסביר את ההבדלים והמשמעויות של שיטות הדימות השונות: CT, MRI, וצילום רנטגן רגיל.
בסרטון זה פרופ' עבד אל ראוף חגאזי - מנהל מערך המעבדות, יסביר על חשיבות פענוח נכון של בדיקות דם.
בסרטון זה פרופ' תמיר בן חור - מנהל האגף לרפואת המוח, מרכז רפואי הדסה, יספר על המצב הנקרא - פיברומיאלגיה, מצב של כאב כרוני וסימפטומים מגוונים הנובעים מתפקוד לא תקין של המוח.
סרטון זה מספק מידע חשוב על נחשים ארסיים בישראל, כאשר 10% מההכשות עלולות להסתיים במוות.
פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד במחלקה לכירורגית שד במרכז רפואי הדסה, מסבירה על החשיבות של בדיקות סקר מותאמות אישית לאבחון מוקדם של סרטן השד.
בסרטון זה נחקור את מהות דלקת סוג 2, תופעה רפואית נפוצה המתבטאת באלרגיות שונות והפרעות נוספות.
בסרטון זה, ד"ר עמית שלו, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער במרכז הרפואי הדסה, מציין את השכיחות והחשיבות של נושא האובדנות בקרב בני נוער.
ד"ר דבורה באומן, מנהלת מרכז בת-עמי במחלקה לגינקולוגיה של ילדים ונוער בהדסה, מפרטת על השכיחות וההשלכות של פגיעות מיניות, תוך הדגשת השינוי באופן בו הן מתרחשות בעידן המודרני.
פרופ' עופר בהריר מסביר על רעלת הריון, מחלה שקשורה בבעיות בהשרשת השלייה. המחלה יכולה להתבטא משלב מוקדם של ההריון ולפגוע קשה באם ובעובר.
ד"ר דנה צפת, מנהלת המרכז לבריאות לב האישה, מסבירה את ההבדלים בתסמינים ובתמותה של התקפי לב בקרב נשים לעומת גברים.
ד"ר סיון שפר-לוי, רופאת עור ומנתחת מוהס בכירה, מובילה אותנו להבנה מעמיקה על סוגי סרטן העור שונים ואתגרי הזיהוי שלהם.
פרופ' מרדכי מושקט, מומחה ברפואה פנימית ופרמקולוגיה קלינית ומנהל המחלקה הפנימית בהדסה הר הצופים, מתייחס לבעיות הנלוות לנטילת תרופות מרובות שלא קשורות זו לזו, במיוחד אצל קשישים.
ד"ר נועה יקירביץ-אמיר, פסיכיאטרית מובילה, מציגה את התמודדותה עם דיכאון אחרי לידה במרפאת הילה.
בסרטון זה, ד"ר איתי לביא, מומחה עיניים, מסביר את התופעה הנפוצה של קטרקט - ירידה בשקיפות העדשה התוך-עינית, מה שגורם להסתנוורות ולהקשות על הראייה.
ד"ר דבורה באומן מתמקדת בטיפול בדימום ווסתי רב במתבגרות, תופעה שכיחה אך לעיתים נעלמת מהאבחנה.
מהי מחלת הCOPD וכיצד ניתן להחלים ממנה? מעל לרבע מהמעשנים יפתחו מחלת ריאות אשר תסמיניה מורידים משמעותית את רמת איכות החיים של הסובל ממנה.
בסרטון זה, פרופ' עבד אל ראוף חגאזי, מנהל מערך המעבדות, מציג טיפולים קונבנציונליים וחדשניים לכולסטרול.
בסרטון זה, ד"ר אור כחלון, חוקר בתחום המחלות הגנטיות, מפתח את הרעיון שלפנינו עתיד בהיר יותר לטיפול במחלות נדירות, גם אלו שעדיין חסר להן מענה רפואי.
ד"ר סער חשביה, מנהל מלר"ד ילדים בהדסה עין כרם, מסביר מהו חום (פירקסיה) אצל ילדים ואיך הוא שונה ממכת חום (היפרתרמיה).
בסרטון זה, פרופ' דימיטריוס קרוסיס - מנהל היחידה לנוירואימונולוגיה במרכז לטרשת נפוצה, הדסה, יצלול איתנו לעולם טרשת הנפוצה, מחלה נוירולוגית מורכבת שמשפיעה על אנשים רבים ברחבי העולם.
פרופ' אלון פיקרסקי, מנהל המרכז הכירורגי בהדסה עין כרם, מציג את התקדמות הכירורגיה הרובוטית מראשיתה עד היום.
פרופ' ליאור כץ, מנהל המערך לגסטרואנטרולוגיה ולכבד בהדסה, מסביר כיצד ניתן למנוע סרטן המעי הגס.
פרופ' איתי פרץ, מומחה להחלפת מפרק ירך וברך, דן בהתפתחות הטכנולוגית של החלפת מפרקים מהעבר ועד ההווה ומתווה את עתיד התחום.
מהם הסיכונים הבריאותיים לשיני ילדים בגילאי 7-12, וכיצד ניתן לשמור עליהן?
פרופ' דרור מבורך מסביר על המהפכה בטיפול במחלות אוטואימוניות, כולל לופוס, פולימיוזיטיס, דרמטומיוזיטיס, סקלרודרמה וראומטואיד ארטריטיס.
פרופ' מבורך מסביר על האבחון והטיפול במחלות נדירות, תוך התמקדות בגישות מתקדמות וטכנולוגיות חדשות.
מדוע כל כך חשוב לשלב צוות רפואי רב-תחומי בטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים?
פרופ' סימונה גלסברג מסבירה על גידולים נוירואנדוקריניים ועל אחד הטיפולים החדשניים בהם – PRRT, טיפול רדיואקטיבי מתקדם המבוסס על אנלוג של סומטוסטטין.
פרופ' אירן ענתבי מסבירה על עין עצלה – אחת הבעיות הנפוצות בראיית ילדים.
פזילה היא הרבה מעבר למה שנראה לעין – היא עלולה לפגוע בהתפתחות הראייה, בראייה התלת-ממדית ואפילו בביטחון העצמי.
הידרוצפלוס הוא מצב של הצטברות נוזלים בחדרי המוח, העלול להוביל ללחץ תוך-גולגולתי ולתסמינים קשים כמו כאבי ראש, בעיות הליכה וירידה בזיכרון.
מהן מחלות הרשתית שעלולות להופיע אצל ילדים ופגים, וכיצד ניתן לאבחן ולטפל בהן בזמן?
מה באמת ידוע לנו על מחלת האלצהיימר? פרופ' שחר ארזי מפריך מיתוסים נפוצים ומסביר: האם אלצהיימר הוא רק מחלת זיכרון? האם הוא בהכרח גנטי? האם אין דרך למנוע או לטפל בו?
מה עושים כשיש דלקת בקצה השורש וטיפול שורש רגיל לא מצליח? הכירו את אפיסקטומי – טיפול שורש כירורגי שמאפשר לשמר את השן ולמנוע עקירה והשתלה.
אנדומטריוזיס היא מחלה שמשפיעה על 1 מתוך 10 נשים, אך אבחון מאוחר וחוסר מודעות גורמים לרבות לסבול ללא מענה רפואי מתאים.
נשירת שיער פתאומית? ייתכן שמדובר באלופציה אראטה, מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער.
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור כרונית שפוגעת בעיקר בילדים ובצעירים, ולעיתים מלווה באלרגיות ובעיות נוספות.
שרירנים (מיומות) הם גידולים שפירים בשריר הרחם, נפוצים במיוחד אצל נשים מעל גיל 30.
מאז פרוץ המלחמה, אלפי פצועים הגיעו לבית החולים הדסה לשיקום לאחר טיפול חירום וניתוחים מצילי חיים.
סקר נשאות טרום הריוני מסייע לבדוק האם אחד ההורים או שניהם נושאים גנים של מחלות תורשתיות, שחלקן עלולות לסכן את חיי ילדיהם. חשיבות הסקר נעוצה בכך שלרוב, נשאות למחלה אינה באה לידי ביטוי רפואי, ולעיתים אין לה אף רקע משפחתי ברור – ולכן לא ניתן לאבחן אותה ללא בדיקה ייעודית. ד"ר חגית דאום, רופאת נשים וגנטיקאית בכירה, מנהלת יחידת האבחון הטרום-לידתי במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסבירה מדוע חשוב לבצע את הסקר כבר בשלב התכנון להיריון, באמצעות דגימת דם פשוטה מבני הזוג. לדבריה, כך ניתן לשלול נשאות למחלות גנטיות חמורות – אך שכיחות יחסית – ולהיערך בהתאם. בנוסף, ד"ר דאום מציגה את מגוון סקרי הנשאות הקיימים כיום בשוק, ומדגישה שלכל אחד מהם יש היקף שונה, והוא כולל סוגים שונים של מחלות.
כאבי גב ועמוד השדרה הם בין הסיבות השכיחות ביותר לפנייה לרופאים. פרופ' ג'וש שרודר, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שדרה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר כי במקרים מסוימים נדרש ניתוח. מדובר בניתוח מורכב שמעורר לעיתים קרובות חשש בקרב מטופלים, בשל הרגישות והדיוק הגבוהים שהוא מחייב. כדי לתת מענה לחששות אלה ולשפר את תוצאות הטיפול, המרכז הרפואי הדסה הוא היחיד שבו ניתוחי עמוד שדרה מתבצעים בסיוע רובוטי. הטכנולוגיה הרובוטית מאפשרת לכירורג לבצע את ההליך בדיוק רב, ולהחדיר את המשתלים לעמוד השדרה בצורה בטוחה ומדויקת מאי פעם.
ד"ר עפרה מימון, מנהלת אשפוז היום במחלקת האונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, מציגה כלים מעשיים להתמודדות עם מחלת הסרטן. הכלים המרכזיים כוללים רכישת ידע באמצעות הכנת שאלות מקדימות לרופא המטפל בנוגע לסוג המחלה, אפשרויות הטיפול ותופעות הלוואי, וכן שמירה על אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת ופעילות גופנית מתונה. ד"ר מימון ממליצה על היעזרות בצוות רפואי תומך מעבר לאונקולוג המטפל, כגון פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, ובחינת אפשרויות ברפואה משלימה להקלה על תופעות לוואי. היא מדגישה את חשיבות הפנייה לעזרה מבני משפחה וחברים, והתחברות לקהילות תמיכה וארגונים כמו האגודה למלחמה בסרטן. ד"ר מימון מייעצת להקשיב לגוף ולצרכיו, לנוח בעת הצורך ולהשתמש ברגעי אנרגיה לפעילויות מהנות, ולהיזהר משימוש לא מבוקר במידע מהאינטרנט, כשהמקור המהימן ביותר הוא האונקולוג המטפל.
ד״ר עפרה מימון, מנהלת אשפוז היום במחלקת האונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, מציגה את האתגרים הפיזיים והנפשיים שמחלימי הסרטן עדיין מתמודדים עמם לאחר סיום הטיפולים, ומתמקדת בליווי נשים שהחלימו מסרטן השד במסגרת התכנית ״יד ביד: מרפאת מחלימים מסרטן״. ד״ר מימון מאמינה בגישה מקיפה להתמודדות עם החיים שלאחר הסרטן, שבין היתר כוללת שיקום פיזי, תמיכה נפשית ומתן כלים לשילוב מחודש בשיגרה. החזרה לשיגרה לא מתרחשת ביום אחד, אלא מדובר במסע שדורש תכנון, סבלנות ותמיכה לאורך זמן.
מהי צלקת, וכיצד ניתן להסירה כאשר יש בכך צורך או רצון? ד"ר סתיו שבתאי סרנה כאהן, מנהל יחידת הכוויות במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר כיצד פועל טיפול בלייזר וכיצד השימוש בו מסייע לטשטש ואף להעלים צלקות. עבור חלק מהמטופלים, מספר ד״ר סתיו, הסרת הצלקות משפרת באופן משמעותי את איכות חייהם, שחלקם אינם מעוניינים לשאת על גופם את זיכרונות העבר.
מה זו היסטרוסקופיה? ד״ר טל סער, רופא נשים בכיר ומומחה לאנדוסקופיה גניקולוגית בהדסה עין כרם, מסביר את כל מה שאת צריכה ורוצה לדעת על בדיקת ההיסטרוסקופיה (האבחנתית והניתוחית) שמתבצעת באמצעות סיב אופטי דקיק, ומאפשר לבחון ממצאים שנמצאים בחלל הרחם ולטפל בהם.
דימומים לא סדירים מהווים אחת הסיבות השכיחות ביותר לפניית נשים לרופאי נשים. ד"ר טל סער, רופא נשים בכיר ומומחה לאנדוסקופיה גניקולוגית בהדסה עין כרם, מפרט את הסוגים השונים של דימומים חריגים ומקורותיהם האפשריים, כולל גורמים הורמונליים ופסיכולוגיים כמו מצבי לחץ. ד״ר סער מתאר את תהליך האבחון המקיף ומציג את מגוון האפשרויות הטיפוליות העומדות לרשות המטופלות.
פרופ׳ אורי דיאור, מנהל יחידת אנדומטריוזיס וכירוגיה גניקולוגית במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה מסביר מהן ציסטות שחלתיות, וסוגי ציסטות שחשוב שנדע אודותיהן על מנת לשפר את תהליך האבחון והטיפול.