פרופ' אלי פיקרסקי, לשעבר מנהל המחלקה לפתולוגיה בהדסה ודיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ידבר על התפתחות הסרטן כתוצאה ממוטציות ב-DNA.
בסרטון זה ד"ר אור כחלון מדבר על מחלת APBD, מחלה גנטית נדירה שמתבטאת בהצטברות חומרים בתאי עצב וגורמת לשיתוק.
שכיחותן של אלרגיות הולכת ועולה בשנים האחרונות. במקביל, פיתחו טיפולים ביולוגיים לאלרגיות שנועדו לשפר את איכות החיים.
פרופ' אהרון פופובצר מדבר על טיפול חדשני בקרינת פרוטונים שמתקיים במרכז הרפואי הדסה.
ד"ר סאמר ח'טיב, מומחה למחלות רשתית במחלקת עיניים בהדסה עין כרם, מסביר על המהפכה בטיפולים למחלות רשתית ניווניות כולל ריפוי גני.
פרופ' אמנון פלד, מנהל המכון לתרפיה גנטית בהדסה עין כרם, מתאר את הפיתוח והאישור של תרופה חדשה לטיפול בסרטן.
ד"ר איריס לבון, מנהלת המעבדה לנוירו אונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, מדברת על פיתוח טיפול חדשני לגליובלסטומה, הגידול הנפוץ והאגרסיבי ביותר במוח הבוגר.
ד"ר שני פאלוך-שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז הרפואי הדסה, מציגה פיתוחים חדשים בתחום טיפול בסרטן השד.
ד"ר דנה אקשטיין, מנהלת המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי הדסה, מדברת על התרומה הייחודית של מחקר אפילפסיה להבנת המוח ופיתוח טיפולים להפרעות נוירולוגיות.
בסרטון זה נסקור את התרופות החדשות להורדת משקל שהופכות להיות נושא שיחה ברחבי העולם.
בסרטון זה נחקור את השימוש המהפכני באורגנואידים במחקר רפואי ובטיפול בחולים, עם דגש על חולי סרטן וסיסטיק פיברוזיס.
לו כיצד בינה מלאכותית משנה את עולם האונקולוגיה עם ד"ר שי רוזנברג, נוירואונקולוג ורופא בכיר במחלקה האונקולוגית של מרכז רפואי הדסה.
אובדנות בקרב בני נוער הפכה למגפה של ממש והיא למעשה הסיבה השנייה למוות בקרב בני הנוער.
כבד שומני לא-אלכוהולי לא מלווה בתסמינים בדרך כלל, והוא נחשב לאחד הגורמים העיקריים לסרטן כבד ראשוני.
גלו את הפוטנציאל המרהיב של חלבון חדש שיכול לחדש רקמות פצועות ולהחזירן למצבן הטבעי.
פרופ' אלכסנדר לוסוס, מנהל יחידת נוירו אונקולוגיה בהדסה עין כרם, יספר על האתגרים והפתרונות החדשים בטיפול בגידולי מוח אגרסיביים, כולל גישות טיפול חדשניות ומחקרים מובילים שמתקיימים במרכז הרפואי הדסה.
הסרטון מתמקד בחידושים בתחום האבחון והמחקר לפיתוח תרופות למחלת אלצהיימר.
ד"ר סמי היימן, נוירוכירורג ומומחה לניתוחי אפילפסיה, יסביר כיצד ניתוחי מוח באמצעות רובוט משפרים את הטיפול בחולי אפילפסיה במרכז הרפואי הדסה.
פרופ' בנימין לרר, מנהל המרכז המחקר לחומרים פסיכדליים במרכז הרפואי הדסה, ידון בפוטנציאל הרפואי של חומרים פסיכדליים בטיפול במחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון עמיד ו-PTSD.
פרופ' בנימין גלזר וד"ר גל גולדשטיין ידונו בפיתוחים חדשים בתחום הרפואה המודרנית, שכוללים שימוש במתילציות של DNA כסמן ביולוגי למחלות רבות ובשיטת ביופסיה נוזלית לאיתור גרורות סרטניות בכבד ומחלות נוספות.
פרופ' קובי מורן גלעד, מנהל היחידה למיקרוביולוגיה קלינית בהדסה, מדבר על שיטות ריצוף גנומי מתקדמות שמשנות את פני האבחון והטיפול במחלות זיהומיות.
פרופ' אלכסנדר לוסוס, מנהל יחידת נוירו אונקולוגיה בהדסה עין כרם, יספר על האתגרים והפתרונות החדשים בטיפול בגידולי מוח אגרסיביים, כולל גישות טיפול חדשניות ומחקרים מובילים שמתקיימים במרכז הרפואי הדסה.
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בהדסה, מדברת על המהפכה ברפואה מטיפול מונוליטי לרפואה מותאמת אישית.
פרופ' מיכל לוטם, מנהלת יחידת מלנומה ואימונותרפיה בבית החולים הדסה עין כרם תשתף אותנו בחדשות המרגשות על פריצות הדרך בטיפולים אימונותרפיים לסרטן, התרומה של הדסה לקידום התחום, והעתיד המבטיח של הטכנולוגיות החדשות.
היום אנחנו מארחים את פרופ' רונן בארי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה אבחנתית במרכז הרפואי הדסה.
מחקר חדשני מבית החולים הדסה בהובלת ד"ר מרינה עורבי, המתמקד באבחון מחלת האנדומטריוזיס באמצעות טכנולוגיית PET.
היום נדבר על השימוש המרתק בביג דאטה במחקר רפואי עתידי בבית החולים הדסה.
היום נדבר על הטיפול החדשני בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) באמצעות פסיכותרפיה נתמכת פסילוסיבין, בהובלת פרופ' רונן סגמן וד"ר עמית לוטן מהדסה עין כרם.
היום נדבר על הטיפול החדשני בהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) באמצעות פסיכותרפיה נתמכת פסילוסיבין, בהובלת פרופ' רונן סגמן וד"ר עמית לוטן מהדסה עין כרם.
היום, פרופ' משעני, מנכ"ל קרן מחקרים ומנהל האגף למחקר ופיתוח בהדסה עין כרם יסביר על השימוש בטכנולוגיית רדיו-תרופות לטיפול ואבחון של מגוון מחלות כאמצעי לא פולשני.
היום נדבר על אחד הפרויקטים המרתקים ביותר הנערכים בהדסה, בהובלת פרופ' פולינה.
עולם האורתופדיה חווה מהפכה של ממש במאה הקודמת, עם בשורת ניתוחי החלפת המפרקים. בשנים האחרונות, אנו חווים מהפכה נוספת בתחום עם פיתוחים משוכללים יותר: החלפת מפרקים בצורה רובוטית שמשפרת משמעותית את איכות החיים של המטופלים. מנהל היחידה להחלפת מפרקים בהדסה הר הצופים, ד״ר גוריון ריבקין, מרחב על כך בשיחה עם פרופ׳ דרור מבורך, מנהל המערך הראוטולוגי-אימונולוגי-אלרגולוגי בהדסה עין כרם.
פרופ׳ דרור מבורך, מנהל המערך הראוטולוגי-אימונולוגי-אלרגולוגי בהדסה עין כרם מראיין את פרופ׳ יורם וייל, מנהל מערך הטראומה במחלקה האורטופדית בהדסה עין כרם על שברים מורכבים, פציעות מלחמה, ההתמודדות והאתגרים של הצוותים הרפואיים עם פציעות מלחמה.
חדשנות רפואית מאפשרת לרופאים ליישם טכנולוגיות חדשות ורעיונות פורצי דרך לשיפור הטיפול הרפואי. אחת ההתפתחויות המרכזיות בתחום היא בתחום הטיפול במחוסרי עצם. פרופ' יורם וייל, מנהל יחידת הטראומה האורתופדית בהדסה עין כרם, מציג את האתגרים הכרוכים במצבים של חסר עצם ואת הפתרונות החדשניים שפותחו להתמודדות איתם. פתרונות אלו התאפשרו, בין היתר, בזכות שיתופי פעולה בין יחידות שונות במרכז הרפואי הדסה, והם אלה שתורמים להפחתת התחלואה ולייעול תהליכי השיקום של המטופלים.
מרבית האכלוסייה מתמודדת עם כאבי גב וכאבי צוואר לאורך חייהם. פרופ׳ ג׳וש שרודר, מנהל יחידת ניתוחי עמוד השדרה במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה, מסביר על האתגרים שהרפואה מתמודדת עמם בכל הקשור לאבחון וטיפול הבעיות הרפואיות הקשורות בעמוד השדרה.
פרופ׳ דרור מבורך בשיחה עם פרופ׳ דוד ארקדיר, מנהל היחידה לפרקינסון והפרעות תנועה בהדסה, על החידושים האחרונים בתחום. פרופ׳ ארקדיר מסביר מהי מחלת הפרקינסון וכיצד כיום האבחנה אינה מסתמכת רק על בדיקה קלינית, אלא גם על בדיקות מתקדמות – כמו בדיקת F18-DOPA, שבה הדסה הייתה חלוצה, וגם בדיקות גנטיות שיכולות לסייע באיתור מוקדם. ומה לגבי הטיפול? לא כל אבחנה מחייבת טיפול מיידי. פעמים רבות ההמלצה הראשונית היא דווקא פעילות גופנית ושמירה על אורח חיים פעיל. כאשר נדרש טיפול תרופתי, הוא עדיין מבוסס בעיקר על דופמין, אך נוספו אפשרויות מתקדמות: ניתוח להחדרת אלקטרודה מוחית (DBS), וגם טיפול חדשני של מתן דופמין מתחת לעור. הטיפולים הסימפטומטיים כיום יעילים יותר מתמיד, והבנת המרכיבים הגנטיים של המחלה תורמת לקידום המחקר ולפיתוח תרופות מדויקות יותר בעתיד.
פרופ׳ דרור מבורך משוחח עם פרופ׳ אלון פיקרסקי, מנהל המערך הכירורגי בהדסה, על החידושים המשמעותיים בתחום הכירורגיה בשנים האחרונות. פרופ׳ פיקרסקי מדגיש את חשיבות הקשר הישיר בין המנתח למטופל, לצד הקדמה הטכנולוגית ששינתה את פני התחום: טכניקות השתלה מתקדמות הודות ליכולות שימור איברים, האפשרות להקרין את החולה בזמן הניתוח וכך למנוע פגיעה באיברים בריאים, וכן שימוש נרחב בכירורגיה רובוטית וזעיר-פולשנית. חידוש נוסף הוא תחום האבלציות – טכנולוגיה המאפשרת לצרוב ולהשמיד גרורות שלא ניתן להסירן, לצד הסרה של גרורות אחרות במהלך הניתוח. הגישה הכירורגית כיום אינה מתמקדת רק בהצלחת הניתוח, אלא גם בהחלמה מהירה ובשמירה על איכות החיים של המטופל. בזכות הכלים החדשים, שיעורי ההבראה גבוהים יותר והחולים יכולים לחזור לשגרה במהירות יחסית לעבר.
פרופ׳ דרור מבורך בשיחה עם פרופ׳ פולינה סטפנסקי, מנהלת מחלקת השתלות ואימונתרפיה של סרטן, שמספרת על כל מה שחדש בתחום הטיפול המולקולרי, בעיקר בקרב מטופלים עם מחלות ממאירות ומחלות אוטואימוניות.
פרופ׳ דרור מבורך משוחח עם פרופ׳ אורי דיאור על החידושים באבחון ובטיפול באנדומטריוזיס. מדובר במחלה שבה תאים הדומים לרירית הרחם גדלים מחוץ לרחם – לרוב בחלל הבטן והאגן – ויוצרים נגעים שיכולים לגרום לכאבים עזים, לפגיעה בפוריות ולירידה באיכות החיים, ובמקרים קיצוניים אף לפגיעה בתפקוד איברים חיוניים. האבחון מורכב, משום שהתסמינים אינם תמיד חד-משמעיים, אך שילוב של כאבים חריגים בזמן הווסת, בקיום יחסי מין, בפעולות מעיים או במתן שתן, לצד אי-פוריות – יכולים להצביע על המחלה. הטיפול התרחב בשנים האחרונות בשני מישורים: מצד אחד, ההבנה המדעית של מנגנוני המחלה התקדמה – כיום יודעים שתאי גזע, מערכת החיסון ותהליכים דמויי-גידול מעורבים בהתפתחותה. מצד שני, נוצרה גישה קלינית רב-תחומית: תרופות, ניתוחים במידת הצורך, רפואת כאב, פיזיותרפיה, תזונה מותאמת ואף טיפולים משלימים – כולם מותאמים אישית לכל מטופלת. כ-10% מהנשים סובלות מדרגות שונות של אנדומטריוזיס, אך היום יש הכרה רחבה יותר במחלה, מענה טיפולי מגוון – ובעיקר, סיבה לאופטימיות: יותר נשים מצליחות לקבל את הטיפול שמגיע להן ולחזור למסלול חיים מלא ובריא יותר.
פרופ׳ דרור מבורך משוחח עם ד״ר עמית לוטן, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה בהדסה, על דרכי האבחון והטיפול בטראומה כיום. הבסיס הוא טיפול בשיחות, ובראשו טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) המבוסס על חשיפה הדרגתית לטראומה לאורך מספר מפגשים – תהליך שמסייע להפחית את עוצמת הריגוש והמצוקה. לצד זאת קיימות שיטות נוספות, כמו EMDR, שנועדו לייעל את תהליך החשיפה. מעבר לטיפול הפסיכולוגי, ניתן לשלב תרופות נוגדות דיכאון לשיפור איכות החיים, אם כי השפעתן מוגבלת. בהדסה מתבצע כיום גם מחקר חדשני בבדיקת טיפול באמצעות פטריות הזייה למתמודדים עם פוסט־טראומה. בסופו של דבר, אף שמדובר בהפרעה קשה, מגוון האפשרויות הטיפוליות הקיימות היום מאפשר להעניק למטופלים תקווה לשיפור משמעותי ואף לריפויץ
פרופ׳ דרור מבורך בשיחה עם פרופ׳ משה גת, מנהל מחלקת ההמטולוגיה בהדסה עין כרם, על טכנולוגיית ה-CART, טיפול חדשני ופורץ דרך במחלות פלסמה של מח העצם: מולטיפל מיאלומה ועמילואידוזיס AL. מדובר במחלות קשות, אך בזכות תרופות חדשות והתקדמות טכנולוגית כמעט ואינם משתמשים עוד בכימותרפיה. כיום ניתן להביא את החולים להפוגות ארוכות ולהפוך את המחלה למצב כרוני שניתן לחיות איתו שנים רבות. טיפול ה-CART, שפותח בהדסה, מבוסס על לקיחת תאי החולה והחדרת קולטן שמזהה את תאי המיאלומה. במהלך אשפוז קצר, ניתן להביא את המטופלים להפוגה משמעותית. גם חולי עמילואידוזיס – מחלה נדירה שבה חלבונים פגומים שוקעים באיברים ופוגעים בתפקודם – נכללו במחקרים הראשונים של הטיפול בהדסה, והתוצאות הראו הצלחות יוצאות דופן.
אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר הוא סרטן הריאות, אך בשנים האחרונות חלו פריצות דרך טיפוליות שמשנות את התמונה. פרופ׳ חובב נחושתן, מנהל מחלקת האונקולוגיה של הריאות בהדסה, מציג את החידושים שמאפשרים לחולים לשפר את איכות חייהם. הדרך החשובה ביותר היא מניעה וגילוי מוקדם, בעיקר באמצעות בדיקת CT במינון קרינה נמוך לאנשים מעל גיל 50. הטיפולים החדשים מתבססים על שלושה כיוונים מרכזיים: טיפולים ביולוגיים שמכוונים לחלבונים מסוימים, אימונותרפיה שמפעילה מחדש את מערכת החיסון כנגד הגידול, וטכנולוגיית ADC – נוגדנים ייחודיים שנושאים רעלנים או תרופות כימותרפיות ומכוונים ישירות לתאים הסרטניים. גם הניתוחים עברו מהפכה עם חתכים קטנים, שימוש ברובוטים ושילוב עם טיפולים נוספים, מה שהפחית משמעותית את שיעור חזרת המחלה.
האם קיימים פתרונות תרופתיים לטיפול בהשמנת ילדים? ד"ר יהושוע סטוקאר, מנהל השירות האנדוקרינולוגי בהדסה הר הצופים, מציג ממצאים ממחקר שערך על תרופות מאושרות להפחתת משקל ואת יעילותן בקרב מתבגרים מעל גיל 12.
כולם מכירים את בלוטת התריס, אבל לא כולם מכירים את בלוטת יתרת התריס. פרופ׳ דוד מבורך משוחח עם פרופ׳ חגי מזא״ה, מנהל מחלקת כירורגיה בהדסה הר הצופים, על תפקידה של בלוטה זו ועל ההשלכות כאשר היא גדלה ומפרישה את ההורמון הפאראתיוריד, מצב שמוביל לפירוק עצם, לרמות סידן גבוהות בדם ולבעיות נוספות. האבחון מתבצע אצל רופא מומחה לבלוטת יתרת התריס, ולעיתים יש צורך בהליך כירורגי. כיום ניתן לומר כי חלה התקדמות משמעותית הן ביכולת האבחון והן בדיוק הטיפול במקרים של הגדלת בלוטת יתרת התריס.
אחת הבעיות הקשות לטיפול בממאירויות שונות זה גרורות. כל שכן גרורות במוח. נמצא איתנו פרופ׳ יגאל שושן, נוירוכירוג בכיר בהדסה עין כרם, שמוביל מחקר בטיפול בקרינת אלפא בגוררות.במהלך השיחה, פרופ׳ שושן מציג מהי בעצם קרינת אלפא, מהו הטיפול ולמי הוא מיועד.
פרופ' דרור מבורך מציג שני מחקרים פורצי דרך בתחום המחלות האוטואימוניות – האחד בהובלתה של פרופ' גור והשני בהובלתו האישית של פרופ' מבורך. מחקרים אלו עשויים לשנות את הדרך בה אנו מטפלים במחלות כרוניות מורכבות ולפתוח אפשרויות טיפול חדשות לחולים רבים.