תוספתן מודלק

כריתה לפרוסקופית - תוספתן מודלק

התוספתן הינו איבר קטן וחסר תפקיד פיזיולוגי מוגדר הממוקם בבטן התחתונה. עם זאת, דלקת חריפה של התוספתן (מוכרת גם כ"אפנדציט") היא האבחנה הכירורגית החריפה השכיחה ביותר, ולפיכך גם ניתוח החירום המבוצע בשכיחות הרבה ביותר על ידי כירורגים כלליים. על פי הערכות, כ-7% מהאוכלוסייה ילקו בדלקת חריפה של התוספתן במהלך חייהם.

הדלקת, שנפוצה בעיקר בילדים ובמתבגרים, נגרמת כמעט תמיד בעקבות שאריות מזון וצואה שנותרות בתוספתן וסותמות אותו. החיידקים שניזונים משאריות אלו מתרבים וגורמים לכאבים. סיבות נוספות יכולות להיות אבני צואה, בלוטות לימפה מוגדלות או אפילו גידול הגורמים לחסימת מוצא התוספתן.

האבחנה של דלקת בתוספתן אינה פשוטה מכיוון שתסמיני המחלה – כאבי בטן ימנית תחתונה, חום, הקאות, אובדן תיאבון ועלייה בספירת תאי דם לבנים, משותפים לעוד מגוון מחלות באיברים הסמוכים לתוספתן. לצורך האבחנה של תוספתן מודלק הרופא מתבסס על ההיסטוריה הרפואית של החולה, ובדיקה פיזיקלית, בדיקות מעבדה ובדיקות דימות הכוללות בעיקר אולטראסאונד או בדיקת CT של הבטן.

ההחלטה על בחירת הטיפול בתוספתן מודלק מתבססת על מספר גורמים. בתוספתן מודלק בשלב ההתחלתי ניתן להציע כריתה כירורגית בלפרוסקופיה או טיפול שמרני באנטיביוטיקה. בתוספתן מודלק בשלב מתקדם או שכבר עבר התנקבות (פרפורציה) ברוב המקרים הטיפול הראשוני הוא אנטיביוטי והחלטה על כריתת התוספתן בהמשך לאחר קירור הדלקת והזיהום. בחלק מהמקרים של תוספתן מנוקב מתפתח אבצס (כיס מוגלתי) ואותו צריך לנקז מלעורית בהכוונת דימות.

טיפול שמרני בתוספתן מודלק בשלב ההתחלתי:

בשנים האחרונות הודגם כי בחלק גדול מהמטופלים עם דלקת קלה בתוספתן ניתן לטפל באנטיביוטיקה וללא ניתוח. הרופא המטפל לוקח בחשבון מספר גורמים ויציע טיפול שמרני רק למטופלים המתאימים לגישה זו. יש לזכור כי חלק מהמטופלים בצורה שמרנית יחמירו במהלך האשפוז ויזדקקו לניתוח. גם במקרים של הצלחת הטיפול השמרני חלק מהמטופלים יכולים להופיע עם דלקת חוזרת בתוספתן ואז יזדקקו לניתוח. בסך הכל כ 30% מהמטופלים שמרנית נזקקים בסופו של דבר לניתוח.

כריתה לפרוסקופית

הטיפול הרפואי המקובל ביותר במקרים של דלקת חריפה בתוספתן הוא כריתתו בניתוח. מרבית הניתוחים כיום מבוצעים בגישה לפרוסקופית (ניתוח זעיר פולשני) אך בחלק מהמקרים הניתוח מבוצע בגישה פתוחה.

מכיוון שברוב המקרים מדובר בהליך רפואי יחסית דחוף, ייתכן והמטופל יידרש להתחיל בצום מייד עם קבלת האבחנה.

ניתוח כריתה לפרוסקופית של התוספתן מתבצע בהרדמה מלאה. המנתח מבצע מספר חתכים קטנים בבטן הימנית התחתונה ומחדיר דרכם כלי ניתוח זעירים וסיב אופטי שמאפשר לו לצפות באזור הניתוח. בסיום הפעולה הטיפולית המנתח תופר או מדביק את החתכים. כריתת התוספתן איננה מזיקה ולאחר החלמה מן הניתוח ניתן לחזור לפעילות רגילה.

ניתוח כריתה לפרוסקופית של התוספתן הוא הליך קצר יחסית שלרוב אורך כשעה. ככלל, מדובר בהליך בטוח באופן יחסי עם שיעור נמוך של סיבוכים, אך כמו כל הליך רפואי פולשני הוא לא נטול סיכונים. בין הסיכונים המרכזיים ניתן למנות: דימומים, זיהומים ופגיעה באיברים סמוכים.

לניתוחי לפרוסקופיה יש מספר יתרונות בולטים בהשוואה לניתוחים בטן קונבנציונאליים. זמן ההחלמה קצר בהרבה הודות לביצוע חתכים קטנים, החולה חווה פחות כאבים לאחר הניתוח, הצוות הרפואי נהנה ממבט משופר על אזור הניתוח, הפגיעה האסתטית היא מינימאלית ועוד.

מהו המשך הטיפול לאחר הניתוח?

משך האשפוז לאחר ניתוח כריתה לפרוסקופי של התוספתן הוא יכול להימשך בין 24 שעות ועד כשבוע בתלות בממצאים הניתוחיים ובצורך בטיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח. משך האשפוז הממוצע הוא כיומיים-שלושה. בתום האשפוז מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת למשך כשבועיים נוספים ולהקפיד על היגיינה באזור החתכים. הוצאת התפרים (במידה ויש) מתבצעת לרוב כשבוע לאחר הניתוח.

בית החולים הדסה מעמיד לרשותכם את הרופאים המנתחים המנוסים והמקצועיים ביותר. למידע נוסף צרו עמנו קשר.