סרטן צוואר הרחם

סרטן צוואר הרחם הוא גידול ממאיר המתפתח בתאי צוואר הרחם – החלק התחתון והצר של הרחם, שמקשר בין הרחם לנרתיק. ברוב המקרים, סרטן זה מתפתח באיטיות לאורך שנים, כאשר לפני הופעת סרטן חודרני יש שינויים טרום-סרטניים בתאי הצוואר (דיספלזיה). הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם הוא הידבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV), המועבר במגע מיני. כמעט כל המקרים של סרטן צוואר הרחם קשורים לזני HPV בסיכון גבוה, במיוחד זנים 16 ו - 18. מערכת חיסון בריאה לרוב מצליחה לסלק את הנגיף לפני שהוא גורם נזק, אך כאשר הנגיף נשאר לאורך זמן בתאי הצוואר, הוא עלול לגרום לשינויים בתאים ולהתפתחות סרטן. קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן צוואר הרחם: קרצינומה של תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma) – הנפוץ ביותר, כ-70%-80% מהמקרים, המתפתח בתאים המצפים את פני שטח צוואר הרחם; ואדנוקרצינומה – המתפתחת בתאי בלוטה של תעלת צוואר הרחם ומהווה כ-10%-20% מהמקרים. (לעיתים נדירות קיימים סוגים נוספים, כמו סרטן נוירואנדוקריני, מלנומה או סרקומה בצוואר הרחם). גיל האבחון הממוצע הוא באמצע החיים- רוב הנשים המאובחנות הן בגילאי 30-50, אם כי סרטן זה יכול להופיע גם מעבר לגיל 60 או במקרים מסוימים אצל צעירות יותר.

גורמי סיכון

גורם הסיכון העיקרי הוא זיהום מתמשך בנגיף HPV עם זאת, ישנם מספר גורמים נוספים שמגדילים את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם, בעיקר משום שהם מעלים את הסיכוי להידבקות בHPV-  או פוגעים ביכולת הגוף להתמודד עם הזיהום:

• תחילת פעילות מינית בגיל צעיר וריבוי פרטנרים מיניים - מקושר לחשיפה גבוהה יותר ל.HPV -  גם קיום יחסים לא מוגנים (ללא קונדום) מגביר סיכון להידבקות בנגיף או במחלות מין נוספות.

• עישון - חומרים כימיים בעשן הסיגריות עלולים לפגוע בתאי צוואר הרחם ולהחליש את יכולת ההגנה של הרקמה, במיוחד בנשים הנושאות את נגיף .HPV עישון מכפיל כמעט את הסיכון לשינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם.

• לידות מרובות - נשים שילדו שלושה ילדים או יותר נמצאות בסיכון גבוה מעט יותר. ייתכן שהשינויים ההורמונליים והמבניים בהריון או חשיפה ממושכת יותר ל-HPV משפיעים על הסיכון.

• שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון- נמצא כגורם סיכון מתון בסרטן צוואר הרחם, במיוחד שימוש רציף במשך חמש שנים ויותר. הסיבה אינה ודאית, אך ייתכן וקיים קשר הורמונלי או התנהגותי (כמו שימוש פחות בקונדום).

• דיכוי חיסוני - מערכת חיסון מוחלשת מאפשרת לנגיף הHPV-  להתמיד ולהתקדם. למשל, נשים נשאיות (HIV נגיף האיידס) או נשים הנוטלות תרופות מדכאות חיסון (כגון מושתלות איברים או מטופלות באופן כרוני בסטרואידים) מצויות בסיכון גבוה יותר להתפתחות שינויים סרטניים בצוואר הרחם. גם זיהומים נוספים המועברים במין, כגון כלמידיה, עשויים להגביר סיכון.

• היעדר בדיקות סקר שגרתיות - אמנם לא גורם להתפתחות הסרטן עצמו, אך אי ביצוע בדיקות פאפ (Pap) באופן סדיר עלול לאפשר לנגעים טרום-סרטניים להתקדם לסרטן ללא זיהוי מוקדם. לכן הימנעות מבדיקות סקר נחשבת גורם סיכון עקיף.

חשוב להדגיש שלא כל אישה שיש לה אחד או יותר מגורמי הסיכון הללו אכן תחלה בסרטן צוואר הרחם. הימצאות גורם סיכון משמעותה שיש לנקוט משנה זהירות - להיבדק באופן סדיר ולשקול שינוי הרגלים (כגון הפסקת עישון). מצד שני, כיוון ש-HPV נפוץ מאוד באוכלוסייה (מרבית הנשים והגברים ייחשפו לנגיף בשלב כלשהו) מומלץ על אמצעי מניעה: שימוש בקונדום מפחית משמעותית את הסיכון להדבקה (אם כי אינו מונע אותו לחלוטין) וחיסון נגד HPV - הניתן לנערות ונערים בגילאי בית הספר - יכול למנוע הדבקה בזנים העיקריים הגורמים לסרטן. החיסון יעיל ביותר לפני תחילת פעילות מינית, החיסון כלול בסל הבריאות עבור אוכלוסייה צעירה עד גיל 26, אך יעילותו הקלינית המוכחת מתפרשת הרבה מעבר לגיל זה. לאור זאת, ההנחיות הרפואיות העדכניות מרחיבות את ההמלצה לקבלת החיסון עד לגיל 45, כאשר מעבר לגיל הזכאות לסבסוד ממשלתי, ניתן לקבלו במימון פרטי או באמצעות כיסוי ביטוחי משלים, בהתאם לפוליסת הביטוח האישית. בזכות תוכניות חיסון ובדיקות סקר, שכיחות סרטן צוואר הרחם פחתה במדינות רבות.

תסמינים נפוצים

בשלבים המוקדמים לרוב אין תסמינים מורגשים, ולכן בדיקת משטח פאפ חשובה כל כך. כאשר מופיעים תסמינים, ייתכן שהמחלה כבר מפותחת יותר. התסמינים השכיחים של סרטן צוואר הרחם יכולים לכלול:

• דימום נרתיקי בלתי תקין: דימום לאחר קיום יחסי מין (דימום לאחר מגע), לאחר בדיקה גינקולוגית או שטיפה נרתיקית; דימום בין מחזורי הווסת; ו/או דימום לאחר גיל המעבר. לעיתים הדימום מתבטא גם במחזור וסת כבד מהרגיל.

• הפרשה נרתיקית לא רגילה: הפרשה מימית או דמית, לעיתים עם ריח לא אופייני. הפרשה ספוגה בדם או דימום (נרתיקי) בין המחזורים או לאחר גיל המעבר עשויה להיות סימן אזהרה.

• כאבים באגן או בבטן התחתונה: כאב עמום או לחץ מתמשך באזור האגן ללא סיבה ברורה, או כאב בזמן קיום יחסים.

• כאבים או קושי במתן שתן, ותכיפות במתן שתן: תסמין פחות נפוץ, אך ייתכן אם הגידול לוחץ על שלפוחית השתן או על דרכי השתן.

חשוב לזכור שהתסמינים הללו אינם ייחודיים לסרטן צוואר הרחם. מצבים שפירים כמו זיהומים, פוליפים ברחם או שינויים הורמונליים יכולים לגרום לתסמינים דומים. עם זאת, אם מופיע אחד או יותר מהתסמינים הללו ואין הסבר ברור אחר, יש לפנות לרופא/ת נשים לבדיקה. גילוי מוקדם של סרטן (או של שינויים טרום-סרטניים) משפר משמעותית את סיכויי הטיפול המוצלח.

שיטות אבחון

אבחון סרטן צוואר הרחם מתבצע בדרך כלל בעקבות ממצא לא תקין בבדיקת סקר שגרתית או הופעת תסמינים מחשידים. תהליך האבחון כולל כמה שלבים:

• הכלי העיקרי הוא בדיקת משטח פאפ (Pap Test) - משטח צוואר הרחם. בבדיקה זו, הנערכת לרוב אחת לשלוש שנים (או לפי הנחיות עדכניות) אצל נשים מגיל 25 ומעלה, נלקחים תאים מצוואר הרחם באמצעות מברשת קטנה. הדגימה נשלחת למעבדה לציטולוגיה לבדיקת תאים בלתי תקינים. בנוסף, לעיתים משולבת בדיקת HPV - בדיקה מולקולרית לגילוי הימצאות של זני HPV מסוכנים בתאי הצוואר. (שילוב של פאפ עם בדיקת HPV במיוחד לנשים מעל גיל 30) מאפשר הערכה טובה יותר של הסיכון: תוצאה תקינה מרמזת על סיכון נמוך מאוד לסרטן בשנים הקרובות, בעוד שתוצאה של נגיף חיובי או תאים לא תקינים מחייבת בירור נוסף. חשוב לדעת: תוצאה לא תקינה במשטח פאפ אינה אומרת בהכרח שיש סרטן. לרוב המשמעות היא שיש שינויים טרום-סרטניים בתאים, הדורשים המשך בירור או טיפול מניעתי.

• קולפוסקופיה וביופסיה: אם בדיקת הפאפ מראה תאים חשודים (למשל דיספלזיה בדרגה גבוהה) או שאותר HPV בסיכון גבוה, השלב הבא הוא בדיקת קולפוסקופיה. קולפוסקופיה היא בדיקה בה רופא/ת נשים משתמש/ת במכשיר אופטי מיוחד עם הגדלה ותאורה (קולפוסקופ) כדי לבחון ביסודיות את צוואר הרחם והנרתיק. במהלך הקולפוסקופיה, מורחים תמיסת חומצה אצטית קלה על צוואר הרחם, המסייעת להדגיש אזורים חשודים. אם מזוהים אזורים חריגים (כגון אזורים מלבינים או כלי דם בעלי מבנה לא תקין), מתבצעת ביופסיה - לקיחת דגימת רקמה זעירה מהאזור החשוד בצוואר הרחם. לעיתים נלקחת גם דגימה מתוך תעלת צוואר הרחם (הליך המכונה ECC – גרידת תעלת צוואר הרחם) כדי לבדוק תאים באזור הפנימי שאינו נראה ישירות. כל הדגימות נשלחות למעבדה פתולוגית לבחינה מיקרוסקופית מדוקדקת לזיהוי תאים סרטניים או טרום-סרטניים.במקרים מסוימים, במיוחד כאשר קיים חשד משמעותי לשינוי טרום-סרטני, מבוצעת ביופסיית חרוט (קוניזציה) - הסרה כירורגית של מקטע מצוואר הרחם המאפשרת אבחון מקיף יותר. קוניזציה יכולה להתבצע באמצעות סכין (Cone Biopsy) בהרדמה, או בשיטות מתקדמות יותר כמו לייזר או לולאה חשמלית. הליך נפוץ במיוחד הוא -LEEP  כריתה של האזור החשוד באמצעות לולאה חשמלית דקה, המתבצעת בהרדמה מקומית במרפאה. יתרון חשוב של ביופסיית קונוס הוא שבמקרים רבים היא משמשת גם כטיפול מלא כאשר הנגע מוגבל וטרום-סרטני, מאחר שהיא מסירה את כל האזור הפגוע בשלמותו.

• קביעת שלב: (Staging) אם תוצאות הביופסיה מאשרות אבחנה של סרטן, הצעד הבא הוא הערכת שלב המחלה - כלומר מידת התפשטות הסרטן. שלב הגידול הוא גורם קריטי בתכנון הטיפול. הקביעה נעשית באמצעות בדיקה גופנית מקיפה ולעיתים כמה בדיקות הדמיה: בדיקת MRI או CT של האגן כדי להעריך את מידות הגידול ומעורבות איברים סמוכים בדיקת PET-CT או CT בטן/חזה לזיהוי פיזור לקשרי לימפה או איברים מרוחקים ולעיתים בדיקות דם כלליות. בעבר היה נהוג לבצע גם בדיקה גינקולוגית תחת הרדמה לצורך מישוש ושלילת התפשטות לדפנות האגן. מערכת שלבי סרטן צוואר הרחם נעה משלב 0 carcinoma in situ תאים טרום-סרטניים שטחיים בלבד דרך שלב I גידול מוגבל לצוואר הרחם שלב II התפשטות מקומית מעבר לצוואר – לדוגמה לדופן הרחם או לנרתיק הקרוב, שלב III התפשטות נרחבת באגן, (למשל לכל הנרתיק או לקיר האגן, ואולי חסימת שופכנים) ועד שלב IV מחלה מפושטת לאיברים מחוץ לאגן, כגון שלפוחית השתן/רקטום – IVa או גרורות לריאות, כבד וכו. קביעת השלב מאפשרת לרופאים לגבש את תכנית הטיפול המיטבית עבור המטופלת.

אפשרויות טיפול בסרטן צוואר הרחם

תכנית הטיפול מותאמת באופן אישי לכל מטופלת, בהתאם למספר גורמים: שלב המחלה, גודל הגידול ומיקומו, מצבה הבריאותי הכללי של האישה וגילה, וכן רצונה בשימור פוריות (כלומר האפשרות להרות בעתיד). הטיפולים העיקריים בסרטן צוואר הרחם כוללים כירורגיה, טיפול קרינתי, כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים/אימונותרפיים. לעיתים יינתן טיפול אחד בלבד, ובמקרים אחרים שילוב של מספר שיטות. להלן סקירה של אפשרויות הטיפול המרכזיות:

כירורגיה (ניתוח)

ניתוח הוא הטיפול המועדף בשלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם, כאשר הגידול מוגבל לצוואר. מטרת הניתוח היא להסיר את הרקמה הסרטנית עם שוליים נקיים. סוגי הניתוח משתנים לפי היקף המחלה:

• במקרים של שינויים טרום-סרטניים או גידול זעיר מאוד (שלב 0 או IA מוקדם): ניתן לטפל בהסרת האזור הפגוע בלבד. הליכים כמו קוניזציה (ביופסיית חרוט) או LEEP יכולים להסיר את הנגע במלואו ולשמש כטיפול מרפא בלי כריתה רחבה. אלו ניתוחים משמרי פוריות.

• בסרטן בשלב I מוגבל לצוואר (גידול פולשני קטן): אפשרויות הניתוח נעות בין כריתת צוואר הרחם (טרכלקטומיה רדיקלית) - הסרת צוואר הרחם והחלק העליון של הנרתיק, תוך השארת הרחם – לבין כריתת רחם מלאה.

• טרכלקטומיה מתאימה לנשים עם גידול קטן (עד כ-2 ס"מ) שמעוניינות לשמור על יכולת פריון. במהלך ניתוח זה, מוסר צוואר הרחם והחלק הסמוך של הנרתיק, ולעיתים גם קשרי לימפה באגן לבדיקת גרורות מיקרוסקופיות. הרחם נותר במקומו, וקשר בין הרחם לנרתיק נעשה עם תפר (סרקלז') לתמיכה בהריון עתידי. ניתוח מורכב זה מבוצע על-ידי מנתחים בעלי ניסיון, והוא מאפשר להרבה מטופלות ללדת בעתיד בבטחה.

• כריתת רחם פשוטה (הסרת הרחם וצוואר הרחם) יכולה להספיק במקרים של גידול פולשני קטן מאוד בנשים שאינן מעוניינות בפריון עתידי. כריתת רחם רדיקלית היא ניתוח נרחב יותר המבוצע במקרים של גידולים גדולים יותר בשלב I או :IIA בניתוח זה מוסרים הרחם, צוואר הרחם, חלק מהנרתיק והרקמות התומכות סביב צוואר הרחם (הפרמטריה), ולעיתים גם השחלות והחצוצרות (תלוי בגיל וברצון המטופלת). כמו כן, לרוב כורתים את קשריות הלימפה האזוריות באגן כדי לוודא שהסרטן לא התפשט אליהן. כריתת רחם רדיקלית יכולה להתבצע בגישה פתוחה דרך חתך בבטן, או בגישה זעיר-פולשנית (לפרוסקופיה/רובוטיקה) בהתאם להמלצת המנתח ומאפייני הגידול.

• בסרטן מתקדם מקומית (שלב II גדול או שלב III) : לרוב הניתוח אינו הטיפול הראשוני. במצבים אלו מקובל לטפל בקרינה וכימותרפיה (ראו בהמשך). סוג ניתוח הקיצוני ביותר הוא אקסנטרציה אגנית (Pelvic Exenteration) - ניתוח נדיר ומורכב המבוצע אם הסרטן חזר לאחר טיפול בכל אזור האגן. בניתוח זה מוסרים כל האיברים והרקמות הנגועות באגן: בנוסף לרחם, צוואר הרחם והנרתיק, ייתכן שיוסרו גם שלפוחית השתן, החלחולת (רקטום) וחלק מהמעי הגס, בהתאם למוקדי הגידול. זהו טיפול קיצוני שמיועד למחלה חוזרת מוגבלת לאגן, במטרה לרפא כאשר לא נותרו אפשרויות אחרות.

ההתאוששות מהניתוח תלויה בסוג הכריתה. לאחר ניתוחים גדולים ייתכנו תופעות לוואי כגון שינויים בפוריות (כמו כניסה לגיל מעבר מוקדם אם הוסרו השחלות), שינוי בתחושה המינית, או השפעות על דרכי השתן והמעיים. הצוות הרפואי כולל מומחים בגינקולוגיה אונקולוגית המיומנים בניתוחים משמרי פוריות ובשיטות מתקדמות, כדי להשיג מקסימום סיכויי ריפוי עם מינימום השלכות על איכות החיים. כיום, המרכז הרפואי הדסה מציע ניתוחים רובוטיים ולפרוסקופיים לסרטן צוואר הרחם שנמצא מתאים לכך – גישות זעיר-פולשניות העשויות לקצר את זמן ההחלמה.

טיפול קרינתי (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרני רנטגן באנרגיה גבוהה או במקור רדיואקטיבי כדי להרוג תאי סרטן. בסרטן צוואר הרחם, קרינה היא מרכיב חשוב במיוחד במקרים מקומיים מתקדמים (שלב II ו,(III -ולעיתים ניתנת גם לאחר ניתוח )טיפול משלים) אם נמצאו ממצאים בסיכון גבוה להישנות – למשל חדירת הגידול לרקמות מעבר לצוואר או מעורבות קשריות לימפה בהסרה הניתוחית. כמו כן, קרינה יכולה להחליף ניתוח כטיפול עיקרי בגידולים בשלב II-III או בשלב I שאינו ניתן לניתוח.

יש שני סוגי קרינה עיקריים המשמשים בסרטן צוואר הרחם, ולעיתים ניתנים שניהם במשולב:

• קרינה חיצונית (External Beam Radiation Therapy) – הקרנה חיצונית ממוקדת אל עבר אזור הגידול. לרוב מבוצעת בסדרת טיפולים יומיומיים (5 ימים בשבוע) למשך כ-5–6 שבועות. טכניקות מתקדמות כגון IMRT (קרינה מונחית-עוצמה) מאפשרות למקד את הקרינה בדיוק לצוואר הרחם והאזור הנגוע, בהכוונה תלת-ממדית ובכך לצמצם את הפגיעה ברקמות בריאות סמוכות כמו מעי, שלפוחית ושחלות.

• קרינה פנימית – ברכיתרפיה - (Brachytherapy) החדרת מקור קרינה ישירות לאזור הגידול. בשיטה זו ממקמים חומר רדיואקטיבי בקרבת הגידול או בתוכו, למשל דרך הנרתיק לתוך צוואר הרחם, למשך פרק זמן קצוב. בטיפול בסרטן צוואר הרחם משתמשים במתקנים ייעודיים (טנדם ואובויד, או מחטים לחלל הרחם ולרקמות סביב) כדי לבצע הקרנה פנימית מקומית. ברכיתרפיה מאפשרת מתן מנת קרינה גבוהה מאוד מקומית לגידול, תוך הגנה יחסית על האיברים הבריאים מסביב. בדרך כלל משלבים מספר מחזורי ברכיתרפיה בסיום סדרת הקרינה החיצונית, כדי להגביר את מינון הקרינה שהגידול מקבל.

במכון הרדיותרפיה במכון שרת פותחו שיטות חדשניות המשלבות הדמיה בזמן אמת במהלך הברכיתרפיה MRI או אולטרה-סאונד תוך כדי הטיפול) כדי למקם את הקרינה בדיוק מרבי – דבר שמשפר את יעילות הטיפול ומפחית תופעות לוואי. לעיתים, בטיפולים מתקדמים נעשה שימוש גם במרווחים (ג'ל מיוחד) שמוכנסים בין איברים פנימיים כדי להרחיק אותם משדה הקרינה ולמנוע נזק (למשל הגנה על המעי או שלפוחית השתן).

תופעות הלוואי של הקרינה עשויות לכלול עייפות, תכיפות/צריבה במתן שתן, שלשולים או עצירות, גירוי נרתיקי ועור רגיש באזור ההקרנה.מרבית התופעות הללו חולפות בהדרגה לאחר סיום הטיפול, אך הקרינה עלולה לגרום גם לשינויים ארוכי טווח כגון צלקות ברקמות, ירידה בגמישות הנרתיק או הופעת סימני גיל מעבר אם השחלות נחשפו לקרינה. כדי למזער נזקים, צוות הקרינה מתאים את השיטה הנכונה לכל מטופלת ועוקב מקרוב אחרי מצבה במהלך הטיפול.

כימותרפיה

כימותרפיה היא טיפול תרופתי מערכתי המשתמש בתרופות כימיות על מנת להרוג תאים סרטניים או לעכב את צמיחתם. הטיפול הכימותרפי נודע בכך שהוא משפיע על כל הגוף, ולכן עשוי לטפל גם בתאים סרטניים שמסתתרים מחוץ לגידול הראשוני. בסרטן צוואר הרחם, לכימותרפיה שני תפקידים עיקריים:

• כימותרפיה משולבת עם קרינה (כימורדיותרפיה): זהו הטיפול הסטנדרטי למחלה מקומית מתקדמת למשל שלב IIB, III ואף שלב IVA). התרופות הכימותרפיות (בדרך כלל ציספלטין ולעיתים יחד עם תרופה נוספת) ניתנות במינון נמוך פעם בשבוע במהלך תקופת ההקרנות. מטרת הכימותרפיה בשילוב זה היא לשפר את יעילות הקרינה - היא פוגעת ביכולת תיקון התאים הסרטניים וכך מגבירה את רגישותם לקרינה. מחקרים הראו ששילוב כימו-קרינה מעלה את שיעורי הריפוי לעומת קרינה לבדה במחלה מקומית מתקדמת. גם לאחר ניתוח, אם מתקבלות עדויות לפתולוגיה בסיכון גבוה (כגון גרורות בקשריות לימפה), נותנים לעיתים כימורדיותרפיה אדג'ובנטית (משלימה) כדי לצמצם סיכון לחזרת המחלה.

• כימותרפיה במחלה מפושטת או חוזרת: כאשר הסרטן בשלב גרורתי (שלב (IVB או אם חלה חזרה של המחלה לאחר טיפולים קודמים שלא ניתנת לריפוי מקומי, כימותרפיה סיסטמית הופכת לכלי המרכזי. בפרוטוקולים אלה משתמשים לעיתים בשילוב של תרופות - למשל ציספלטין עם פאקליטקסל (Taxol) או תרופות אחרות - כדי לשלוט במחלה, לצמצם את הגידול ולהקל על תסמינים. הכימותרפיה במקרים מתקדמים אינה מרפאת ברוב המקרים, אך היא יכולה להאריך חיים ולהפחית תסמינים )טיפול פליאטיבי(.

תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויות בתרופות המסוימות ובמינון, אך עשויות לכלול בחילות, הקאות, עייפות, ירידה בספירות דם (מה שיכול לגרום לאנמיה, חולשה או נטייה לזיהומים), נשירת שיער ועוד. בטיפול מודרני, ניתן טיפול תומך להפחתת תופעות הלוואי - למשל תרופות נוגדות בחילה יעילות מאוד, תרופות המגנות על כליות בעת מתן ציספלטין וגורמי גדילה לעידוד ייצור תאי דם בעת הצורך. הצוות הרפואי מתאים את מינוני התרופות למצב המטופלת ועוקב אחר תופעות הלוואי כדי לטפל בהן בזמן.

טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה

בשנים האחרונות חלה התקדמות בטיפולים חדשניים ממוקדי מטרה ומעוררי מערכת החיסון בסרטן צוואר הרחם, במיוחד במקרים מתקדמים או עמידים:

• טיפולים ביולוגיים ממוקדים: מדובר בתרופות (לרוב נוגדנים חד-שבטיים) הנקשרות למולקולות ספציפיות שמעורבות בצמיחת הגידול. דוגמה חשובה היא בוואציזומאב (Avastin) – נוגדן המכוון נגד גורם הגדילה לכלי דם .(VEGF) באמצעות חסימת ,VEGF התרופה מפריעה לאספקת הדם לגידול. בוואציזומאב אושרה כטיפול בסרטן צוואר הרחם גרורתי או חוזר, בשילוב עם כימותרפיה, והראתה שיפור בהישרדות בחולות אלה. תרופות ביולוגיות אחרות ותרופות מכוונות-מולקולה נמצאות במחקר ובניסויים קליניים עבור סרטן צוואר הרחם.

• אימונותרפיה (טיפול חיסוני): זוהי גישה בה מעודדים את מערכת החיסון של המטופלת לזהות ולהילחם בתאי הסרטן. בסוגי סרטן רבים, כולל סרטן צוואר הרחם, התגלו חלבונים המעכבים את פעילות תאי החיסון. (כגון PD-1/PD-L1) תרופות חוסמות PD-1 – כדוגמת פמברוליזומאב (Keytruda) – הוכחו כיעילות בחלק גדול מנשות עם סרטן צוואר הרחם מתקדם שהגידול שלהן מבטא PD-L1. אימונותרפיה יכולה להביא להתכווצות משמעותית של גידולים ואף להיעלמותם בחלק מהמקרים העמידים לכימו. כיום, תרופות אימונותרפיות הן חלק סטנדרטי של טיפול קו ראשון בשילוב עם כימותרפיה למחלה גרורתית וגם ניתנים במחלה מתקדם מקומי בשילוב עם טיפול כימו-קרינתי. כמו כן, נחקרים חיסונים טיפוליים המיועדים לעורר תגובה חיסונית ספציפית כנגד נגיף ה-HPV ותאי הסרטן הנגועים בו, וטיפולים תאיים חדשניים.

חשוב לציין שטיפולים ביולוגיים ואימונותרפיים יכולים גם הם לגרום לתופעות לוואי, השונות מתופעות הכימותרפיה. לדוגמה, נוגדי VEGF כמו בוואציזומאב עלולים לגרום ליתר לחץ דם או סיכון לדימומים ובעיות בריפוי פצעים ואימונותרפיה עלולה לעורר תגובות אוטואימוניות (דלקות באיברים שונים כתוצאה מפעילות-יתר של מערכת החיסון). מטופלות המקבלות טיפולים חדשניים אלו נמצאות במעקב צמוד של צוות מומחים כדי לנטר ולטפל בכל תופעת לוואי.

מידע על מחקרים קליניים

מחקרים קליניים מציעים למטופלות גישה לטיפולים חדשים ומבטיחים שנמצאים בשלבי בדיקה. במסגרת מחקרים אלו נבדקות תרופות חדשניות, שילובי תרופות, שיטות הקרנה מתקדמות ואף חיסונים נגד HPV ונגד הסרטן עצמו.

עבור מטופלות עם מחלה בשלב מתקדם, או כאלו שהמחלה אצלן חזרה לאחר קבלת הטיפולים הסטנדרטיים, השתתפות בניסוי קליני יכולה להיות הזדמנות לקבל טיפול חדש שעשוי להיות יעיל יותר מהטיפולים הקיימים. גם במצבים מוקדמים יותר, חלק מהניסויים בודקים טכניקות לשיפור התוצאות – למשל ניתוחים חדשניים לשימור פוריות, או שילוב טיפולים למזער את הסיכון לחזרה.

ההצטרפות לניסוי קליני נעשית בהתנדבות ולאחר קבלת מידע מפורט והסכמה מדעת. הרופא האונקולוג יידע את המטופלת אם קיים ניסוי שמתאים למצבה וידון איתה ביתרונות ובחסרונות האפשריים. היתרון הוא גישה לטיפול חדשני בהשגחה קפדנית, אך יש לקחת בחשבון שטיפול ניסיוני אינו מובטח כיעיל.

המטופלות המשתתפות במחקרים תרומתן כפולה: הן מקבלות סיכוי לטיפול מתקדם, ובו בזמן תורמות לידע הרפואי שעשוי לעזור לחולות אחרות בעתיד. מרכזים רפואיים מפרסמים באופן שוטף אילו ניסויים קליניים פתוחים לגיוס בסרטן צוואר הרחם – וניתן לשאול את האונקולוג לגבי ניסוי קליני רלוונטי במהלך בניית תכנית הטיפול. למידע על מחקרים קליניים בתחום סרטן הרחם

גישות טיפול חדשניות ותומכות

הטיפול בסרטן אינו מסתיים בהענקת טיפול כירורגי, קרינתי או תרופתי -חשוב לא פחות לדאוג לרווחת המטופלת באופן הוליסטי. מעטפת תומכת ו בסרטן צוואר הרחם כוללת מגוון היבטים:

• טיפול תומך ורב-תחומי: הטיפול במטופלת נעשה על ידי צוות רב-תחומי של מומחים - אונקולוגים, גינקולוגים אונקולוגיים, רדיולוגים, פתולוגים, אחיות מתאמות, תזונאים, עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ומומחי שיקום. צוות זה דואג לא רק לטפל בסרטן עצמו, אלא גם לתמוך במטופלת בכל המובנים: התמודדות עם תופעות לוואי פיזיות (כמו כאב, בחילות, עייפות), ייעוץ תזונתי לשמירה על חוזק הגוף, סיוע רגשי בהתמודדות עם חרדה ודיכאון, ותמיכה סוציאלית . טיפול תומך (פליאטיבי) ניתן לפי הצורך בכל שלבי המחלה- לא רק במצבים סופיים - במטרה לשמור על איכות חיים מיטבית בזמן הטיפולים ולאחריהם. שילוב של פיזיותרפיסטים ומומחי שיקום מיני וזוגי יכול לסייע בשיפור התפקוד הגופני לאחר טיפולים ובשיקום החיים האינטימיים.

• שימור פוריות ואונקולוגיה גינקולוגית מותאמת אישית: בגישה המודרנית, מתייחסים לצרכיה הייחודיים של כל מטופלת. אונקולוגיה גינקולוגית מותאמת אישית פירושה שהחלטות הטיפול מותאמות לא רק לפי נתוני המחלה, אלא גם לפי העדפות האישה, רצונותיה העתידיים והפרופיל הגנטי/ביולוגי של הגידול. למשל, עבור מטופלת צעירה שטרם ילדה, יומלץ על אפשרויות לשימור פוריות: אם המחלה בשלב מוקדם, יעדיפו ניתוח משמר רחם (כגון טרכלקטומיה רדיקלית); ואם נדרש טיפול שעשוי לפגוע בפוריות (כמו הקרנות לאגן או כימותרפיה מסוימת), הצוות עשוי להפנות להקפאת ביציות או עוברים טרם התחלת הטיפול. התאמת הטיפול אישית באה לידי ביטוי גם בבדיקות גנומיות של הגידול – בחלק מן המקרים תבוצענה בדיקות מעבדה מתקדמות לרצף הגנים ולאפיון שינויים מולקולריים בתאי הסרטן, כדי לגלות מטרות לטיפול מכוון (למשל אם הגידול מבטא חלבון מסוים נגדו יש תרופה ביולוגית מתאימה).

• טכנולוגיות מתקדמות בטיפול: במכון שרת אנו מספקים גישה לטכנולוגיות חדשניות שיכולות לשפר את הדיוק והיעילות של הטיפול. למשל, שימוש בהדמיה תוך כדי ניתוח חדרי ניתוח מצוידים ב-MRI בזמן אמת) מאפשר להסיר גידול בדיוק רב ולוודא בשעת הניתוח שהוסר במלואו. ביצוע פרוצדורות פולשניות תחת הדמיה מתקדמת באופן אינטגרטיבי. כלים כמו אלו, וכן ניתוחים רובוטיים מתקדמים, מציבים את המטופלת בחזית הרפואה ומאפשרים לה טיפולים שבעבר לא היו בנמצא.

• מעקב והמשך טיפול :(Follow-Up) לאחר סיום הטיפול הראשוני (ניתוח או כימו-קרינה), המטופלות ממשיכות במעקב צמוד . מעקב סדיר חשוב כדי לאתר בזמן מוקדם אפשרות של חזרת המחלה, באמצעות בדיקה גופנית תקופתית, משטחי פאפ חוזרים לפי הצורך והדמיות אם מתעורר חשד קליני. בנוסף, במרפאות אלה ניתנים שירותי בריאות משלימים: ייעוץ בנוגע לתסמינים מתמשכים (למשל טיפול ביובש נרתיקי, תופעות גיל מעבר, עייפות כרונית), המלצות לאורח חיים בריא למניעת סרטן שניוני, וכן תמיכה פסיכולוגית וחברתית במתמודדות שהחלימו.

סרטן צוואר הרחם הוא מחלה שניתן למנוע במידה רבה ולגלות מוקדם, הודות לחיסוני HPV ובדיקות הפאפ התקופתיות. עבור נשים שחלו, קיימים כיום טיפולים יעילים המתאימים למרבית שלבי המחלה וסיכויי הריפוי גבוהים במיוחד כאשר הסרטן מאובחן בשלב מוקדם. גם במצבים המתקדמים יותר, הטיפול המודרני – בשילוב כירורגיה, הקרנות, כימותרפיה ותרופות חדשות – משפר את השרידות ומאפשר שמירה על איכות חיים ככל האפשר. צוותי מומחים בגינקולוגיה אונקולוגית במכון שרת לאונקולוגיה ובהדסה עובדים יחד עם המטופלת ובני משפחתה כדי להעניק את הטיפול המקצועי והמותאם ביותר, לצד תמיכה מקיפה בכל שלבי המסע.