נגישות
חוסר שליטה על סוגרי פי הטבעת הוא ליקוי שכיח שמביא לבריחת גזים וצואה, ונגרם על ידי מגוון סיבות כמו לידה, החלשה טבעית בגיל מבוגר, פגיעות בעמוד השדרה, מחלות ומומים. הטיפול בחוסר השליטה משתנה לפי החומרה וגורמי הסיכון, וכולל הקניית הרגלי תזונה חדשים, תרגילים, ניתוחים

חוסר שליטה על סוגרי פי הטבעת

חוסר שליטה או פגיעה ביכולת השליטה על סוגרי פי הטבעת הוא ליקוי תפקודי שמוביל לבריחת גזים וצואה. מדובר בתופעה שכיחה יותר ממה שנהוג לחשוב (על פי הערכות, 1 מכל 10 אנשים סובל מהבעיה) ובמצב מביך ומאוד לא נעים שלצערנו גורם לכך שמטופלים רבים מעדיפים שלא לפנות לעזרה, על-אף שברוב המקרים הטיפול עשוי לשפר באופן משמעותי את מצבם.

הפגיעה בשליטה בסוגרים עלולה להתבטא במידות חומרה שונות ולהיגרם כתוצאה ממגוון סיבות: הנזק שנגרם לנשים במהלך לידות, החלשות טבעית של רצפת האגן בגילאים מבוגרים, פגיעות בעמוד השדרה, מחלות (לדוגמה סכרת או טרשת נפוצה), ניתוחים קודמים בפי הטבעת (כגון פיסורה), פגם מבני ומומים נדירים.

כאשר הפגיעה היא עצבית למטופל אין תחושה שהמעי התמלא ומנגנון ההתאפקות אינו מופעל. התוצאה היא בריחת צואה בלי שהמטופל ירגיש בכך. כאשר הפגיעה היא בשרירים, המטופל מרגיש כיצד פי הטבעת מתמלא אך הוא אינו מסוגל לכווץ את השרירים בכדי למנוע את יציאת הצואה.

לצורך אבחון הסיבה לפגיעה בשליטה בסוגרים חשוב לקיים שיחה גלויה עם הרופא המטפל שלאחריה יחליט הרופא על בדיקות נוספות שיש לבצע – לרוב מדובר בבדיקת אולטרסאונד, בדיקת מנומטריה (להשוואת לחצים) או בדיקת הולכה עצבית (למדידת פעילות חשמלית). אבחון מוקדם של הבעיה מגדיל באופן משמעותי את סיכויי הצלחת הטיפול.

הטיפול בבעיות חוסר שליטה על סוגרי פי הטבעת משתנה בהתאם לגורמים שהובילו להתפתחות הבעיה ולחומרת התסמינים. במקרים בהם הפגיעה ביכולת השליטה על סוגרי פי הטבעת היא מצומצמת, ניתן להביא לריפוי באמצעות הקניית הרגלי תזונה חדשים וביצוע תרגילים לחיזוק רצפת האגן. במקרים בהם הפגיעה נרחבת יותר, לרוב יש צורך בהתערבות כירורגית.

הטיפול המבוצע: בניית פי טבעת חדש

במקרים בהם שרירי סוגרי פי הטבעת אינם מתפקדים באופן תקין ואין אפשרות לשחזרם, הטיפול המקובל הוא ניתוח לבניית סוגר חדש או השתלה של תותב סיליקוני. במהלך הניתוח פי הטבעת משוחזר באמצעות שריר ארוך וצר הממוקם בירך.

ניתוח לבניית סוגר חדש לפי הטבעת הוא הליך מורכב שאורך מספר שעות ומבוצע בהרדמה מלאה. לאחר ההתאוששות מהרדמה ניתן להתחיל בשתייה ואכילה באופן הדרגתי. בבית - יש להתחיל בכלכלה עשירת סיבים ובמקביל להקפיד על שתייה של 8-10 כוסות מים ביום.

אפשר לחזור לפעילות בהדרגה ובהתאם להרגשה הכללית אך במקביל להימנע מפעילות גופנית מאומצת בשבוע הראשון לאחר הניתוח. כמו כן, יש להימנע משכיבה ממושכת במיטה. הסרת התפרים מתבצעת לרוב כשבועיים לאחר הניתוח.

כאבים הינם תופעה שכיחה בימים הראשונים לאחר הניתוח ועל-כן מומלץ ליטול נוגדי כאבים ביומיים הראשונים באופן קבוע כל מספר שעות ואח"כ לפי הצורך. הכאבים ילכו ויפחתו ככל שתתרחקו מיום הניתוח. ביומיים הראשונים ייתכן ולא תהיה פעולת מעיים (אך אין מקום לדאגה). במידה ואין פעולת מעיים תוך 5-4 ימים, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל.

למניעת עצירות ניתן לקחת שמן פרפין בבוקר ובערב במשך שבועיים מיום הניתוח. לאחר שבועיים יש להפסיק. ייתכן דימום קל בזמן פעולת המעיים אך זוהי תופעה תקינה שתפחת במהלך הימים שלאחר הניתוח.

המרכז לכירורגיה קולורקטלית בבית החולים הדסה פועל לקידום המצוינות הטיפולית בחולים הסובלים מהפרעות פיזיולוגיות בתפקוד המעי הגס והסוגרים. צוות המרכז מורכב ממומחים בתחומים שונים, ביניהם: כירורגים, אונקולוגים של מערכת העיכול, רדיולזגים ועוד. בכל שנה מבוצעים במרכז למעלה מ-300 ניתוחים.