דיברטיקוליטיס

המעי הגס הוא איבר צינורי שרירי באורך של כ-1.5 מטר המתכווץ בתנועות גליות במטרה להעביר את פסולת המזון שפורקה בקיבה לכיוון פי הטבעת. דיברטיקולוזיס (ידועה גם כמחלת סעיף) היא מחלה שגורמת להתפתחותם של "כיסים" קטנים המכונים "סעיפים" בדופן המעי הגס. מדובר במצב רפואי נפוץ מאוד בעיקר לאחר גיל 60 אך לרוב הוא אינו גורם לאי-נוחות או לסיבוכים רפואיים, למעט כאבי בטן, שלשול ועצירות.

יחד עם זאת, במקרים בהם "כיס" אחד או יותר סובל מזיהום או דלקת, עלולה להתפתח מחלה בשם דיברטיקוליטיס (דלקת סעיף) שמלווה לעיתים קרובות בחום, כאבים בחלק השמאלי התחתון של הבטן, שלשול ועצירות. במקרים קשים יותר היא עלולה אף לגרום לקרעים, נקבים, דימומים, חסימות וסיבוכים רפואיים מורכבים נוספים. על פי הערכות, כ-20% מהמטופלים שסובלים ממחלת סעיף, ילקו בדלקת סעיף בהמשך הדרך.

לאור העובדה שהתסמינים של דלקת סעיף הם משותפים למחלות רבות במערכת העיכול, יש צורך בביצוע אבחון קפדני ומיומן שימנע מצב של אבחנה שגויה שתפגע בטיפול. ככלל, אבחון דלקת סעיף נעשה לרוב באמצעות שילוב של בדיקה גופנית, בדיקת CT ובדיקות דם וצואה. גורמי הסיכון למחלה טרם הובנו במלואם אבל מה שכן ברור הוא שהסיכון למחלה גובר עם הגיל, כמו גם אצל מטופלים שהתזונה שלהם דלת סיבים.

הטיפול במחלה תלוי כמובן בחומרת התסמינים. בעוד שמטופלים הסובלים ממחלת סעיף ללא הופעת תסמינים אינם זקוקים בד"כ לטיפול רפואי, אלו הסובלים מדלקת סעיף נדרשים לעבור טיפול תרופתי או ניתוחי בהתאם להיקף התפתחות הדלקת. במקרים פשוטים החולה יידרש לרוב לשנות את התפריט היומי שלו ולנטול תרופה אנטיביוטית. במקרים מורכבים יותר ייתכן ואין מנוס מהליך ניתוחי.

הטיפול המבוצע: ניתוח - כריתה לפרוסקופית

ניתוח כריתה לפרוסקופית הוא הליך רפואי פולשני המבוצע להסרה חלקית או מלאה של המעי. הליך זה מבוצע במקרים בהם יש צורך בטיפול או מניעה של מחלות במעי (סרטן, מחלת קרוהן ועוד).

תהליך הניתוח מורכב ממספר שלבים: ראשית עובר המטופל הרדמה כללית. בהמשך מוחדרת לבטן המטופל מחט שמזרימה גז לחלל שבין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. לאחר מכן מבצע הצוות הרפואי 1-2 חתכים קטנים על-יד הטבור ומחדיר דרכם סיב אופטי שמאפשר לו לצפות בחלל הפנימי של הבטן. בסיום ההליך הניתוחי הצוות שואב את הגז החוצה, מוציא את הסיב ואת המחט ותופר את החתך. לאחר הניתוח המטופל יתבקש לרוב להישאר בהשגחה למשך יום עד מספר ימים. הוצאת התפרים מתבצעת לרוב כעשרה ימים לאחר הניתוח.

ניתוח כריתה לפרוסקופית נחשב להליך בטוח באופן יחסי עם מעט סיבוכים אך כמו כל הליך רפואי פולשני הוא לא נטול סיכונים. בין הסיכונים המרכזיים ניתן למנות: דימומים וזיהומים שהם שכיחים יותר ופגיעה באיברים הקרובים למעי שנחשבת לנדירה יחסית (כמו גם היווצרות של קריש דם בראות או ברגליים).

לניתוחי לפרוסקופיה יש מספר יתרונות בולטים בהשוואה לניתוחים בטן קונבנציונאליים. זמן ההחלמה קצר בהרבה הודות לביצוע חתכים קטנים, החולה חווה פחות כאבים לאחר הניתוח, הצוות הרפואי נהנה ממבט משופר על חלל הבטן הודות למצלמה טלסקופית משוכללת, פגיעה אסתטית מינימאלית ועוד.

כיצד יש להתכונן לניתוח כריתה לפרוסקופית?

במהלך הימים שלפני הניתוח סביר שתתבקשו על-ידי הרופא שלכם לבצע מספר פעולות: להפסיק לקחת תרופות מסוימות שעלולות להגביר את הסיכון של הניתוח, לצום מספר שעות לפני הניתוח, לשתות תמיסה משלשלת שתנקה את המעי ולקחת אנטיביוטיקה.

מהו המשך הטיפול לאחר הניתוח?

משך האשפוז לאחר ניתוח כריתה לפרוסקופי הוא כ-10 ימים במהלכן תינתן כלכלה רכה בימים הראשונים. בתום האשפוז מומלץ להימנע מפעילות פיזית למשך כ-8 שבועות נוספים ולהקפיד על היגיינה באזור החתכים.