סרטן הקיבה
הקיבה היא איבר שרירי דמוי שק, הממוקם בין החלק התחתון של הוושט לתחילת המעי. לאחר הבליעה, המזון יורד דרך הוושט לתוך הקיבה.
הקיבה בנויה מארבע שכבות:
- מוקוזה - השכבה הפנימית ביותר, מכילה בלוטות המייצרות חומצות ואנזימים המסייעים לעיכול ומגנים על דופן הקיבה מפני החומציות המאפיינת אותה.
- סאבמוקוזה - השכבה השנייה.
- שכבת שריר
- סרוזה - השכבה החיצונית ביותר, בנויה כקרום קשיח למדי.
בלוטות הלימפה והקיבה:
הקיבה מחוברת גם למערכת הלימפה, המסייעת להגן על הגוף מפני זיהומים. סרטן הקיבה עשוי להתפשט אל בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה. כאשר מבוצע ניתוח להסרת גידול סרטני מהקיבה, יסיר המנתח לרוב גם חלק מבלוטות הלימפה.
סרטן הקיבה היא אחת ממחלות הסרטן השכיחות. הגורם העיקרי למחלה הוא חיידק הליקובקטר פילורי שאחראי על כ-60% ממקרי סרטן הקיבה.
סרטן הקיבה הוא לרוב מסוג אדנוקרצינומה (גידול שנוצר בשכבות הפנימיות של דופן הקיבה). לאדנוקרצינומה יש כושר חדירות גבוה לרקמות שכנות, ולרוע המזל בשלבים הראשונים של התפתחותה (שיכולים להימשך שנים אחדות) יש לה מעט מאוד סימפטומים. ישנם שלושה סוגים של אדנוקרצינומה:
- סרטן קיבה דיסטלי - מתפתח מדלקת שהגורם לה הוא החיידק הליקובקטר פילורי. סוג זה של סרטן הקיבה נפוץ בארצות מתפתחות.
- סרטן קיבה פרוקסימלי - מתחיל בקיבה באזור שקרוב לוושט. הסוג הזה של סרטן נפוץ בארצות המערב וקשור להשמנה ולריפלוקס.
- סרטן קיבה דיפוזי - זהו סוג סרטן אגרסיבי המתפשט לאורך הקיבה. הרקע שלו גנטי והוא תוקף בעיקר צעירים.
- סוגים פחות נפוצים של סרטן הקיבה (שאינם אדנוקרצינומה) כוללים: גיסט (GIST), קרצינואיד ולימפומה.
גורמי סיכון:
הגורמים הישירים לסרטן קיבה אינם ידועים. ישנם מספר גורמים שמעלים סיכון להתפתחות סרטן בקיבה כגון: גיל מעל 50, גברים, תזונה עשירה בבשר אדום מעובד, אלכוהול, ניטרטים, תזונה עשירה במאכלים חריפים משומרים ומעושנים, ודלה בפירות וירקות. כמו כן עישון, השמנת יתר, וריפלוקס מעלים סיכון. במקרים נדירים זיהום כרוני בחיידק קיבה בשם Helicobacter Pylori עלול לגרום גם הוא לסרטן קיבה. סיפור משפחתי של סרטני קיבה בקרובי משפחה מדרגה ראשונה מעלה חשד לנוכחות סינדרום גנטי (העברה תורשתית של המחלה).
סקטן הקיבה תסמינים:
תסמיני המחלה אינם ייחודיים לסרטן הקיבה והם דומים לסימפטומים של כיב הקיבה, דבר המקשה על האבחון המוקדם.
- חוסר נוחות או כאב באזור הקיבה
- אובדן תיאבון
- קשיי בליעה
- צרבת
- בחילות והקאות
- ירידה חדה במשקל
- תחושת מלאות לאחר אכילה מועטה
- חולשה כללית ואנמיה בבדיקות דם
- הקאת דם או הימצאות דם בצואה
- כאב ברום הבטן
- חום מתמשך מעל 37.5 ועד 38 מעלות צלזיוס
עם הופעת התסמינים חשוב לפנות לרופא לשם בדיקה ואבחון0. אם הנך בן 55 או יותר וסובל מקלקול קיבה או כאבים בבטן העליונה שאינם חולפים, בקש מהרופא הפניה לאנדוסקופיה (בדיקה לגילוי מוקדם של גידולים סרטניים, כיבים ופוליפים במערכת העיכול).
כיצד מאבחנים סרטן קיבה?
אחד השלבים הראשונים של אבחון סרטן קיבה כולל אנדוסקופיה. זוהי בדיקה שבה מוחדרת מצלמה עם סיב אופטי לוושט ולקיבה. באמצעות האנדוסקופ ניתן לקחת ביופסיה ולאבחן את סוג הגידול.
כדי להתוות את תוכנית הטיפול יש לקבוע את שלב הגידול. הבדיקות שמשמשות לקבוע את שלב הגידול הן PET-CT, אולטרסאונד אנדוסקופי, לפרוסקופיה.
בדיקות נוספות:
אם הביופסיה תאשר כי אתה סובל מסרטן הקיבה, יבקש הרופא לערוך בדיקות נוספות על מנת לבדוק אם הסרטן התפשט אל מחוץ לקיבה.
- אנדוסקופיה בשילוב אולטרסאונד
- סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)
- סריקת PET / CT
- לפרוסקופיה
- סריקת אולטרסאונד של הבטן
הטיפול בסרטן הקיבה
ניתוח:
במידה ומתברר כי הסרטן מוגבל לקיבה יוצע לחולה ניתוח להסרת הגידול וחלק מהקיבה (Partial Gastrectomy) או את כולה (Total Gastrectomy) כתלות במיקום הגידול בקיבה. עם הסרת הקיבה, מוסרות גם בלוטות הלימפה הסמוכות לקיבה. לעיתים יוסר בניתוח גם חלקו התחתון של הושט, החלק העליון של התריסריון, הטחול או חלק מהלבלב – הכל בתלות המיקום של הגידול בקיבה ומידת התפשטותו לאיברים הסמוכים.
כימותרפיה:
במידה ומדובר בשלב מאד מוקדם של המחלה, ניתוח בלבד יספיק. אולם ברוב המקרים יחליט האונקולוג המטפל על מתן טיפול כימותרפי לפני ניתוח, וכן לאחריו (טיפול "פרי-אופרטיבי"). הטיפול כימותרפי ניתן דרך הוריד ולעיתים גם דרך הפה, ומטרתו שיפור תוצאות הניתוח והפחתת סיכויי חזרת המחלה.
שילוב של קרינה וכימותרפיה:
במקרים מסוימים יבוצע ניתוח ללא טיפול מקדים, ולכן הטיפול שמטרתו הפחתת סיכויי חזרת המחלה ניתן לאחר הניתוח. במקרה כזה הטיפול משלב הן טיפול כימותרפי (דרך הוריד או בכדורים) והן טיפול קרינתי יומיומי, במקביל, למשך כ-5 שבועות.
הטיפול במחלה מתקדמת או גרורתית:
במידה והסרטן התפשט לאיברים נוספים מעבר לקיבה ולבלוטות הלימפה מטרות הטיפולים האונקולוגים הינם הקלה על תסמיני המחלה, שיפור איכות חיים והארכת חיים. קיימים מספר שלבים כימותרפיים אפשריים: חלקם ניתנים דרך הוריד וחלקם דרך הפה. ההחלטה על השילוב הנכון לחולה נקבעת על ידי האונקולוג המטפל והחולה עצמו. בחמישית ממקרי סרטן קיבה גרורתי, לפי תוצאות בדיקה ספציפית על רקמת הגידול של החולה, יתווסף לפרוטוקול הטיפולי גם טיפול ביולוגי בשם "הרצפטין".