סרקומות

כריתת גידול הסרקומה

סרקומה היא משפחה של עשרות גידולים נדירים שמקורם בעצמות השלד, בשרירים וברקמות אחרות התומכות בעצמות או מחברות ביניהן. גידולים אלו עלולים להתפתח בכל מקום בגוף במשך שנים ללא הופעת תסמינים. מדי שנה מאובחנים בישראל מאות חולים בסרקומה, כאשר גורמי הסיכון המוכרים להתפתחותה הם טיפול קרינתי בעבר, גיל – הסיכון עולה בגיל מבוגר, חשיפה לחומרים כימיים מסוימים ופציעות טראומטיות. אחוזי ההחלמה תלויים במידה רבה בשלב אבחון המחלה.

הסרקומה מקבלת את שמה בהתאם לסוג התאים מהם היא מתפתחת - בתאי שומן, בתאי דם וכו'. יחד עם זאת, יש סרקומות שמקור התא לא ידוע כמו משפחת הסרקומות ע"ש יואינג או סרקומה סינוביאלית. הסרקומות נחלקות לשתי קבוצות גדולות: סרקומה של רקמות רכות וסרקומות של עצמות.

סרקומה מאובחנת בכל גיל כולל בינקות ובילדות. לצורך אבחון סרקומה יש צורך בביופסיה (הוצאת רקמה מהגוש החשוד ובדיקתה תחת המיקרוסקופ). לאחר שנקבעה האבחנה יש צורך לברר אם מדובר במחלה מקומית בלבד או במחלה שהתפשטה מעבר לגידול הראשוני. בדרך כלל מתבצעת סדרת הדמיות המכוונות לגידול הראשוני ולאזורים בהם יתכנו גרורות כמו ריאות או חלל הבטן. ההחלטה על סוג ההדמיה תלויה בסוג הסרקומה (ברוב המקרים MRI ו-CT).

ככלל, סרקומה היא מחלה שאינה תורשתית. יחד עם זאת, מוכרות תסמונות גנטיות מורשות כמו תסמונת לי-פראומני או נאורופברומטוזיס, המעלות את הסיכוי לפתח סרקומה.

תסמיני המחלה משתנים כמובן בהתאם לסוג הסרקומה. קיימים עשרות סוגים של סרקומות, כל אחת מהן מובילה לתסמינים שונים. לדוגמה, סרקומה בבטן עלולה להוביל לתסמינים של כאב בטן והקאות, סרקומה בריאות עלולה להוביל לתסמיני שיעול וסרקומה ברחם עלולה להוביל לדימום בנרתיק. אם עד לפני כעשור הטיפול בכל סוגי הסרקומות היה זהה והתבסס על כימותרפיה, כיום כבר ברור שיש צורך להתאים טיפול ממוקד לכל סרקומה.

הטיפול המבוצע: ניתוח לכריתת הגידול

הטיפול הבסיסי בסרקומות הוא כריתה כירורגית של הסרקומה. במקרים עם סיכון גבוה להישנות נהוג לשלב גם טיפולי כימותרפיה והקרנה. לעיתים הצוות הרפואי ימליץ למטופל לעבור טיפול כימותרפי לפני הניתוח במטרה להקטין את ממדי הסרקומה ולאפשר כריתה פחות נרחבת. טיפול כימותרפי טרום ניתוחי מאפשר גם מניעת התפשטות גרורות בשלב מוקדם יותר. גם להקרנה טרום ניתוחית יתרונות. תוספת הקרנה לכימותרפיה לפני הניתוח מקטינה עוד יותר את ממדי הסרקומה ומגדילה את הסיכוי לשימור תפקוד האיבר המעורב. כמו כן, הקרנה לפני ניתוח כוללת מנה נמוכה יותר של קרינה ונזק מופחת לרקמה הבריאה מסביב.

בסרקומה של רקמות רכות חומרת הגידול תלויה בסוג הסרקומה, היקפה, עומקה ודרגת התמיינות התאים.

ניתוחים לכריתת גידול סרקומה מבוצעים תחת הרדמה מלאה ודורשים מיומנות גבוהה מהמנתח. ברוב המקרים, המטופלים משוחררים לביתם כ-10 ימים לאחר הניתוח.

עם סיום סדרת הטיפולים המומלצת מתבקש החולה לחזור למעקב אחת לשלושה חודשים במשך השנתיים הראשונות, ובשנתיים שלאחר מכן פעם בארבעה חודשים. בשנה החמישית האונקולוג והרופא מתראים אחת לחצי שנה ובתום חמש שנים, כשהסיכוי להישנות המחלה פוחת, תדירות הביקורים הופכת שנתית. לרוב המעקבים יש צורך להגיע עם ספירת דם, בדיקות ביוכימיה ובדיקות הדמיה.

על-פי מחקרים עדכניים, ביצוע ניתוח לכריתת גידול סרקומה שנעשה במרכז רפואי גדול (כגון הדסה) מפחית בצורה ניכרת את הסיכון לסיבוכים רפואיים פוסט-ניתוחיים.

בבית החולים הדסה עין כרם אומצה גישה מתקדמת לטיפול בחולי סרקומה המבוססת על הסתכלות רחבה ומשלבת צוות רב-תחומי הכולל מומחים לאונקולוגיה, רדיותרפיה, כירורגיה, אורתופדיה, רדיולוגיה ופתולוגיה. בנוסף כולל הצוות פסיכולוגים בעלי הכשרה קלינית אונקולוגית שתפקידם לתמוך, לסייע ולייעץ לחולים ולבני משפחתם לאורך הטיפולים ולאחריהם.

למידע על אבחון סרקומה ובדיקות גנטיות