נגישות
הקיבה מבצעת תפקידים רבים במערכת העיכול, ומרבית מקרי סרטן בקיבה מתפתחים בשכבה הפנימית שלה. אבחון מוקדם של סרטן בקיבה הוא אתגר משום שהתסמינים מופיעים לרוב בשלבים מתקדמים של המחלה. טיפול בסרטן הקיבה יכול לכלול ניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה, טיפול מונע ועוד

גידולים בוושט

הקיבה היא איבר שרירי בצורת אגס או שק שאחראי על מגוון תפקידים חשובים במערכת העיכול, ביניהם פירוק מכאני של מזון ופירוק אנזימטי (באמצעות אנזימים) של חלבונים, פחמימות ושומנים. הקיבה מורכבת מ-4 שכבות כאשר רוב מקרי סרטן הקיבה מתחילים להתפתח בשכבה הפנימית ביותר.

אבחון של סרטן בקיבה בשלב מוקדם הוא אתגר לא פשוט לאור העובדה שתסמיני המחלה מופיעים לרוב רק בשלב מתקדם יחסית והם משותפים למגוון בעיות עיכול שונות. ברוב המקרים יופיעו תסמיני כאבי בטן, צרבות ובחילות, אובדן תיאבון, קושי בבליעה, קשיים בעיכול, חולשה ועוד.

אבחון המחלה מתבצע לרוב באמצעות בדיקת אנדוסקופיה במהלכה מחדיר הרופא מצלמה זעירה עם סיב אופטי לוושט ולקיבה (דרך הפה) ומבצע ביופסיה (דגימת רקמות קטנות). הבדיקה אורכת מספר דקות ואינה מכאיבה אך כרוכה לעיתים בחוסר נוחות. במידה ואובחן סרטן יתבצעו בדיקות נוספות כגון אולטרסאונד ו-PET-CT שמטרתן לקבוע את היקפו ומידת התפשטותו של הגידול.

במידה והמחלה ממוקמת בקיבה בלבד, הטיפול המקובל הינו ניתוח להסרת הגידול. לאחר הניתוח יש לשקול טיפול מונע המורכב משילוב של הקרנה וכימותרפיה. במצב בו הגידול מתקדם מקומית יש לשקול טיפול כימותרפי מקדים לניתוח במטרה לצמצם את היקף הגידול. במקרים של מחלה גרורתית הטיפול המקובל הוא כימותרפיה.

אחת השיטות הנפוצות ביותר לקביעת שלב התפתחות סרטן הקיבה היא השיטה המספרית שמדרגת את שלב הסרטן בטווח שבין 1-4. בשלבים 1-2 הגידול ממוקם בדופן הפנימית של הקיבה (או בשכבת השריר) והתפשט גם למספר מצומצם של בלוטות לימפה סמוכות. שלב 3 מתייחס למצב שבו הגידול התפשט לבלוטות לימפה מרובות ושלב 4 מתייחס לגידול נרחב שהתפשט לאיברים אחרים בגוף.

הטיפול המבוצע: ניתוח להסרת הגידול

כלל, קיימות מספר שיטות לביצוע ניתוחים להסרה חלקית או מלאה של הקיבה. ההחלטה באיזה שיטה לבחור (גישה פתוחה או ניתוח זעיר פולשני) תלויה בעיקר במידת התפשטות הגידול ומצבו הקליני של החולה.

ניתוחי סרטן הקיבה, שנעשים כולם בהרדמה מלאה, נחשבים אמנם למורכבים ומסוכנים באופן יחסי אבל החדשות הטובות הן שבעשור האחרון חלה ירידה משמעותית באחוזי התמותה מניתוחים אלו. יחד עם זאת חשוב לזכור שמדובר בניתוחים בעל פוטנציאל סיבוכים גבוה שחושפים את החולה לסיכונים כגון דימום, דלף של נוזל מרה, זיהום, אנמיה ועוד.

ביום הניתוח תדרשו להיות בצום מלא כשש שעות לפני הניתוח. הניתוח עצמו אורך כשלוש שעות ומרבית המטופלים משוחררים לביתם מספר ימים לאחר הניתוח. הוצאת התפרים מתבצעת לרוב כ-10 ימים לאחר הניתוח. ברוב המקרים המטופל יתבקש ע"י הדיאטנית להימנע ממוצרי מזון שונים – חלקם עשירים בסיבים, אחרים מעוררים גזים, ולהקפיד על צריכה של מזונות עשירים בוויטמינים, ברזל וסידן. בשבועות שלאחר הניתוח יש ליטול משככי כאבים בהתאם לחומרת הכאבים. בהמשך חשוב גם להקפיד על מעקב תקופתי כדי לוודא שהמחלה לא חוזרת.

הופעת כאבים באזור החתכים לאחר הניתוח היא תופעה שכיחה שעשויה להימשך מספר ימים. כמו כן, לאחר הניתוח עלולות להתפתח מספר בעיות שנוצרות כתוצאה מהקטנת נפח הקיבה כגון בחילה, הקאות וסחרחורות ובשלב מתקדם יותר גם איבוד משקל. במקרה ומופיעים תסמינים אלו יש לפנות לרופא להמשך בירור.

המרכז לגידולים במערכת העיכול בבית החולים הדסה מעמיד לרשות המטופלים צוות רב-תחומי של רופאים, מומחים הדמיה, אחיות, תזונאים, פסיכולוגים ועוד, במטרה להביא לתוצאות הטובות ביותר לכל מטופל. כמו כן, במרכז מתבצעים מחקרים בינלאומיים לגילוי תרופות חדשות לטיפול בגידולים.

גידולים בקיבה
קיימות מספר שיטות לביצוע ניתוחים להסרה חלקית או מלאה של הקיבה. ההחלטה באיזה שיטה לבחור (גישה פתוחה או ניתוח זעיר פולשני) תלויה בעיקר במידת התפשטות הגידול ומצבו הקליני של החולה