אנגינה פקטוריס - תעוקת חזה

אנגינה פקטוריס, או תעוקת חזה, היא תסמונת המאופיינת בכאבים או לחץ בחזה, הנגרמים כתוצאה מירידה באספקת דם לשריר הלב. היצרות או חסימה בעורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, גורמת לירידה בזרימת הדם, העלולה להוביל לכאבים בחזה. אנגינה פקטוריס היא תסמין נפוץ של מחלת לב כלילית (Coronary Artery Disease-CAD), מצב בו העורקים הכליליים מוצרים או נחסמים על ידי הצטברות של רובד טרשתי (טרשת עורקים). אבחון וטיפול מוקדם באנגינה פקטוריס חיוניים למניעת התקף לב. התקף לב מתרחש כאשר אספקת הדם בעורק הכלילי נחסמת לחלוטין או כמעט לחלוטין.

גורמים לאנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) ואיך הם משפיעים על הלב

גורמים בלתי נשלטים

• היסטוריה משפחתית של מחלות לב: היסטוריה משפחתית של מחלות לב מעלה את הסיכון לאנגינה פקטוריס, שכן נטייה גנטית יכולה להשפיע על התפתחות טרשת עורקים.

• גיל: הסיכון לאנגינה פקטוריס עולה עם הגיל, כאשר גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 נמצאים בסיכון גבוה יותר.

• הבדלים בין נשים וגברים בתסמיני אנגינה פקטוריס: בעוד שגברים נוטים לחוות כאבים בחזה כסימפטום העיקרי, נשים עשויות לחוות תסמינים אחרים, כגון קוצר נשימה, בחילות ועייפות.

גורמים נשלטים

• לחץ דם גבוה (Hypertension): לחץ דם גבוה מעמיס על הלב וכלי הדם ומאיץ את תהליך טרשת העורקים, מה שמגביר את הסיכון לאנגינה פקטוריס.

• רמות כולסטרול גבוהות: רמות גבוהות של כולסטרול LDL ("כולסטרול רע") ורמות נמוכות של כולסטרול HDL ("כולסטרול טוב") תורמות להצטברות רובד טרשתי בעורקים הכליליים.

• סוכרת (Diabetes Mellitus): סוכרת פוגעת בכלי הדם ומגבירה את הסיכון להיצרות העורקים הכליליים, מה שמוביל לאנגינה פקטוריס.

• עישון (Smoking): עישון פוגע בכלי הדם ,ומגביר את הסיכון לאנגינה פקטוריס ולהתקף לב.

• חוסר פעילות גופנית: חוסר פעילות גופנית תורם להחלשת שריר הלב ולהיצרות כלי הדם, מה שמגביר את הסיכון לאנגינה פקטוריס.

• תזונה לא בריאה: תזונה עתירת שומנים רוויים, מלח וסוכר מעלה את רמות הכולסטרול, לחץ הדם והסוכר בדם, מה שמגביר את הסיכון לאנגינה פקטוריס.

• מצבי לחץ נפשי כרוני: לחץ נפשי כרוני מעלה את רמות הורמוני העקה בדם, מה שמגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם, ומגביר את הסיכון לאנגינה פקטוריס ולהתקף לב.

סוגי אנגינה פקטוריס – איך לזהות כל סוג ומה זה אומר על הלב?

אנגינה יציבה (Stable Angina) – תעוקת חזה כרונית

אנגינה יציבה היא הסוג הנפוץ ביותר של אנגינה פקטוריס, והיא מאופיינת בכאבים בחזה המופיעים במאמץ גופני או מתח נפשי, וחולפים במנוחה. הכאבים נוטים להיות צפויים וקבועים, וניתן לשלוט בהם באמצעות תרופות כגון חוסמי בטא וניטרטים. אנגינה יציבה מעידה על היצרות קבועה בעורקים הכליליים, ולרוב אינה מצב חירום רפואי.

אנגינה בלתי יציבה (Unstable Angina) – מצב מסכן חיים

אנגינה בלתי יציבה היא מצב חירום רפואי, המאופיין בכאבים בחזה המופיעים גם במנוחה או מתגברים בתדירות ובעוצמה. כאבים אלו עלולים להוביל לאוטם שריר הלב (התקף לב) ודורשים טיפול דחוף. אנגינה בלתי יציבה מעידה בד"כ על חסימה משמעותית בעורקים הכליליים, ועלולה להוביל לנזק בלתי הפיך לשריר הלב.

אנגינה פרינצמטלית (Prinzmetal's Angina / Variant Angina)

אנגינה פרינצמטלית נגרמת מהתכווצות חולפת של העורקים הכליליים, ללא חסימה ברורה. כאבים אלו מופיעים בדרך כלל במנוחה, ולעיתים קרובות בשעות הלילה. אנגינה פרינצמטלית שכיחה יותר אצל מעשנים או אנשים עם יתר לחץ דם, וניתן לטפל בה באמצעות תרופות המרחיבות את העורקים הכליליים.

אנגינה שקטה (Silent Ischemia) – סכנה ללא סימפטומים

אנגינה שקטה היא מצב מסוכן, בו זרימת הדם ללב חסומה חלקית, אך אין כאבים בחזה. אנגינה שקטה ניתנת לזיהוי רק באמצעות בדיקות אק"ג או בדיקות פיזיולוגיות כגון מיפוי לב. אנגינה שקטה שכיחה יותר אצל אנשים עם סוכרת, ועלולה להוביל להתקף לב ללא אזהרה מוקדמת.

תסמינים של אנגינה פקטוריס – איך לדעת שהכאב נובע מהלב?

תסמינים של אנגינה פקטוריס יכולים להשתנות מאדם לאדם, אך ישנם כמה תסמינים נפוצים שכדאי להכיר:

• לחץ חזק בחזה (Chest Tightness)- תחושה של שריפה, כובד או לחץ חזק במרכז החזה, לעיתים קרובות מתואר כתחושה של "אבן כבדה" או "חגורה לוחצת".

• הקרנת כאב: הכאב יכול להקרין לידיים (במיוחד ליד שמאל), לכתפיים, לצוואר, ללסת או לגב.

• קוצר נשימה (Shortness of Breath) וסחרחורת- קוצר נשימה יכול להופיע במקביל לכאבים בחזה, ולעיתים מלווה בסחרחורת או תחושת עילפון.

• הזעה קרה, חולשה כללית ובחילות- תסמינים אלו יכולים להופיע במקרים של אנגינה פקטוריס, ולעיתים מלווים בחרדה או תחושת פחד.

נשים חוות תסמינים שונים מגברים?

נשים עשויות לחוות תסמינים שונים מגברים, ולעיתים קשה יותר לאבחן אנגינה פקטוריס אצל נשים. בנוסף לכאבים בחזה, נשים עשויות לחוות:

• קוצר נשימה

• בחילה או הקאה

• כאבי גב או לסת

• עייפות חריגה

• תחושה של אי נוחות בחזה או בבטן

אבחון אנגינה פקטוריס – איך רופאים מזהים את הבעיה?

אבחון אנגינה פקטוריס כולל שילוב של אנמנזה רפואית, בדיקות גופניות ובדיקות עזר שונות:

• אנמנזה רפואית והערכת גורמי סיכון: הרופא יתשאל את המטופל על תסמינים, היסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, וגורמי סיכון למחלות לב (עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, כולסטרול גבוה).

• בדיקות דם: בדיקות דם יכולות לזהות גורמי סיכון כגון רמות גבוהות של כולסטרול וסוכר או להעריך פגיעה בשריר הלב כגון באמצעות מדידת רמת טרופונין (חלבון המעיד בד"כ על נזק לשריר הלב).

• אק"ג (Electrocardiogram - ECG): אק"ג מדגים את הפעילות החשמלית של הלב, ויכול לזהות שינויים המעידים על חוסר אספקת דם לשריר הלב.

• בדיקת מאמץ (Ergometry): בדיקת מאמץ בודקת את תגובת הלב למאמץ גופני, ויכולה לזהות שינויים באק"ג המעידים על אנגינה פקטוריס.

• אקו לב (Echocardiography): אקו לב משתמש בגלי קול כדי ליצור תמונות של הלב, ויכול לזהות בעיות במבנה הלב או בתפקודו.

• מיפוי לב (Myocardial Perfusion Imaging): מיפוי לב משתמש בחומר רדיואקטיבי כדי לזהות אזורים בלב שאינם מקבלים מספיק דם.

• צנתור לב (Coronary Angiography): צנתור לב הוא הליך פולשני, במהלכו מוחדר צנתר לתוך העורקים הכליליים, ומוזרק חומר ניגוד כדי להדגים את העורקים. צנתור לב הוא הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון טרשת עורקים.

איך מטפלים באנגינה פקטוריס – כל הפתרונות שצריך להכיר

טיפול באנגינה פקטוריס מתמקד בהקלה על תסמינים, מניעת התקף לב ושיפור איכות החיים.

טיפול תרופתי – להפחתת תסמינים ולמניעת התקף לב

• ניטרטים (Nitrates): תרופות אלו מרחיבות את כלי הדם, ומקלות על כאבים בחזה. הן ניתנות בדרך כלל מתחת ללשון או כתרסיס.

• חוסמי בטא (Beta-Blockers): תרופות אלו מפחיתות את קצב הלב ואת לחץ הדם, כך, ובמנגנונים נוספים, מפחיתות את העומס על הלב.

• חוסמי תעלות סידן (Calcium Channel Blockers): תרופות אלו מרחיבות/מונעות כיווץ של העורקים הכליליים, ומגבירות את זרימת הדם ללב.

• מדללי דם- נוגדי טסיות (Aspirin, Clopidogrel, Prasugrel, Ticagrelor): תרופות אלו מפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם, העלולים לחסום את העורקים הכליליים, ופרט לאחר צינתור התערבותי עם הנחת תומכון (סטנט).

• סטטינים (Statins): תרופות אלו מפחיתות את רמות הכולסטרול בדם, ובכך מונעות הצטברות רובד טרשתי בעורקים הכליליים.

טיפולים פולשניים – כשחסימה חמורה מחייבת התערבות

• צנתור לב התערבותי (Coronary Angioplasty/PCI- percutaneous Coronary Intervention): במהלך צנתור לב, מוחדר צנתר עם בלון קטן בקצהו לתוך העורק הכלילי החסום. הבלון מנופח כדי לפתוח את העורק, ומושתל תומכן (סטנט) כדי לשמור על העורק פתוח.

• ניתוח מעקפים (CABG – Coronary Artery Bypass Graft): ניתוח מעקפים מבוצע כאשר העורקים הכליליים חסומים במיקום או צורה המקשים על פתיחה מיטבית באמצעות צינתור. במהלך הניתוח, נלקח כלי דם בריא מחלק אחר בגוף, ומשמש ליצירת מעקף סביב העורק החסום.

בנוסף לטיפולים אלו, חשוב לאמץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון.

איך אפשר למנוע התקף לב ולחיות עם אנגינה פקטוריס?

אורח חיים בריא הוא המפתח למניעת התקף לב ולניהול אנגינה פקטוריס.

• תזונה לבבית בריאה (Heart-Healthy Diet): תזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים וחלבונים רזים, ודלה בשומן רווי, שומן טראנס, מלח וסוכר, מסייעת לשמור על בריאות הלב.

• פעילות גופנית מבוקרת (Aerobic Exercise): פעילות גופנית סדירה, כגון הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים, מחזקת את שריר הלב, משפרת את זרימת הדם ומפחיתה את הסיכון להתקף לב. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי תוכנית פעילות גופנית מתאימה.

• גמילה מעישון: עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב, ולכן גמילה מעישון היא קריטית להפחתת הסיכון להתקף לב.

• ניהול מתח נפשי (Stress Management): לחץ נפשי כרוני מעלה את רמות הורמוני העקה בדם, מה שמגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם, ומגביר את הסיכון להתקף לב. טכניקות הרפיה, כגון יוגה, מדיטציה או נשימות עמוקות, יכולות לסייע בניהול מתח נפשי.

• בדיקות תקופתיות ומעקב רפואי: חשוב לבצע בדיקות תקופתיות ומעקב רפואי אצל קרדיולוג, כדי לעקוב אחר מצב הלב ולזהות בעיות בשלבים מוקדמים.

איך להימנע מהחמרה ולחיות טוב יותר עם אנגינה?

ניהול אנגינה פקטוריס דורש שילוב של טיפול רפואי ושינויים באורח החיים.

• שילוב טיפול רפואי עם אורח חיים בריא: חשוב להקפיד על נטילת תרופות בהתאם להוראות הרופא, ולשלב זאת עם תזונה לבבית בריאה, פעילות גופנית סדירה, גמילה מעישון וניהול מתח נפשי.

• ניטור רפואי תקופתי: מעקב רפואי קבוע אצל קרדיולוג מאפשר לזהות שינויים במצב הלב ולמנוע התקף לב. חשוב לבצע בדיקות תקופתיות, כגון אק"ג, בדיקות דם ובדיקות מאמץ, בהתאם להמלצות הרופא.

• פנייה לקרדיולוג: במקרים של כאבים בחזה או גורמי סיכון משמעותיים למחלות לב, חשוב לפנות לקרדיולוג בהקדם. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים למנוע סיבוכים חמורים.

חשוב לזכור שאנגינה פקטוריס היא מצב רפואי שניתן לנהל ולשלוט בו. בעזרת טיפול רפואי נכון ושינויים באורח החיים, ניתן לחיות חיים מלאים ופעילים.