ניתוח מעקפים
ניתוח מעקפים כליליים (Coronary Artery Bypass Grafting - CABG) הוא הליך כירורגי שמטרתו לשפר את זרימת הדם לשריר הלב, כאשר העורקים הכליליים חסומים או מוצרים. במהלך הניתוח, יוצרים מעקפים סביב החסימות באמצעות כלי דם שנלקחים מחלקים אחרים בגוף, כמו הרגליים, הידיים או בית החזה. ניתוח מעקפים בוצע לראשונה בשנות ה-60, ומאז עבר שיפורים ופיתוחים רבים, כולל שיטות ניתוח זעיר-פולשניות. כיום, זהו אחד הניתוחים הנפוצים ביותר לטיפול במחלות לב כליליות. שיעור ההצלחה של ניתוח מעקפים גבוה, והוא משפר משמעותית את איכות החיים ומאריך את תוחלת החיים של מטופלים רבים. מחקרים מראים כי שיעור ההישרדות לאחר 5 שנים עומד על כ-90%, ושיעור ההישרדות לאחר 10 שנים עומד על כ-80%.
ניתוח מעקפים כליליים הוא הליך מציל חיים עבור מטופלים עם מחלת לב כלילית חמורה. אבחון מוקדם וניהול אורח חיים בריא הם חיוניים למניעת הצורך בניתוח ולשיפור איכות החיים. לאחר הניתוח, חשוב לבצע התאמות באורח החיים, כגון תזונה נכונה, פעילות גופנית סדירה וגמילה מעישון, כדי להבטיח חיים ארוכים ובריאים. שיקום לבבי ומעקב רפואי צמוד הם מרכיבים חיוניים בתהליך ההחלמה והשיקום. מומלץ לפנות לקרדיולוג לבדיקה מקיפה במקרים הבאים:
- הופעת תסמינים כמו כאבים בחזה, קוצר נשימה או דפיקות לב לא סדירות.
- היסטוריה משפחתית של מחלות לב.
- גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת, כולסטרול גבוה או עישון.
- גיל מעל 50, גם ללא תסמינים.
בדיקה מקיפה אצל קרדיולוג יכולה לסייע באבחון מוקדם של מחלות לב ובמניעת סיבוכים.
למה מבצעים ניתוח מעקפים?
ניתוח מעקפים כליליים מבוצע כאשר עורקי הלב, המספקים דם לשריר הלב, חסומים או מוצרים באופן משמעותי, כגון כתוצאה מטרשת עורקים. טרשת עורקים היא מצב בו מצטבר רובד טרשתי (Plaque) בדפנות העורקים, מה שמקטין את זרימת הדם. חסימה מלאה של עורק עלולה לגרום להתקף לב, מצב מסכן חיים בו נגרם נזק לשריר הלב עקב חוסר חמצן.
סימפטומים נפוצים המחייבים התערבות כוללים כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), קוצר נשימה במאמץ, עייפות קיצונית וסחרחורות. ההחלטה על ניתוח מעקפים לעומת צנתור מתבססת על מספר גורמים, כולל חומרת החסימות, מספר העורקים המעורבים, מצבו הבריאותי הכללי של המטופל וגורמי סיכון נוספים.
באופן כללי, ניתוח מעקפים מועדף במקרים של חסימות מורכבות או מפושטות במספר עורקים, בחולי סכרת או אי ספיקת לב, כאשר צנתור אינו מתאים או אינו צפוי להשיג תוצאות טובות לטווח ארוך בהשוואה לניתוח מעקפים.
סוגי ניתוחי מעקפים
קיימים שלושה סוגים עיקריים של ניתוחי מעקפים, כאשר הבחירה ביניהם תלויה במצבו הרפואי של המטופל ובשיקול דעתו של המנתח:
1. ניתוח מעקפים קונבנציונלי (CABG):
זהו הניתוח המסורתי, המתבצע עם שימוש במכונת לב-ריאה. במהלך הניתוח, הלב נעצר ומכונת לב-ריאה מחליפה את תפקודו, ומספקת דם מחומצן לגוף. כלי דם המשמשים ליצירת המעקפים נלקחים בדרך כלל מהרגליים, מבית החזה או מהזרוע.
לקיחת כלי הדם:
וריד מהרגל: מתבצע חתך לאורך הרגל, ווריד הספנה הגדולה נלקח.
עורק מבית החזה: עורק החזה הפנימי ( בד"כ השמאלי) נלקח, וקצהו מחובר לעורק הכלילי מעבר לחסימה.
עורק מהיד: לעיתי מבוצע שימוש בעורק האמה השמאלית (רדיאל שמאל).
2. ניתוח מעקפים ללא מכונת לב-ריאה (OPCAB):
בניתוח זה, הלב ממשיך לפעום במהלך הניתוח, ואין צורך במכונת לב-ריאה. המנתח מייצב את אזור הלב בו מתבצע המעקף, ומבצע את החיבורים. היתרונות של ניתוח הם התאוששות מהירה יותר ופחות סיבוכים, במיוחד בקרב מטופלים מבוגרים או עם מחלות רקע. מתאים במיוחד למטופלים עם סיכון גבוה לסיבוכים מניתוח קונבנציונלי. וצורך במעקף אחד בלבד.
3. ניתוח מעקפים זעיר-פולשני (MICS CABG):
ניתוח זה מבוצע דרך חתכים קטנים בחזה, ללא צורך בפתיחת חזה מלאה. לעיתים נעשה שימוש ברובוט כירורגי לביצוע המעקפים. היתרונות של ניתוח זה הם חתכים קטנים יותר, פחות כאבים לאחר הניתוח והתאוששות מהירה יותר.
השוואה בין ההחלמה בשיטות שונות
ניתוח קונבנציונלי: החלמה ארוכה יותר, צלקת גדולה בחזה.
ניתוח OPCAB: החלמה מהירה יותר, פחות סיבוכים.
ניתוח זעיר-פולשני: החלמה מהירה ביותר, חתכים קטנים, פחות כאבים.
ההכנה לניתוח מעקפים
ההכנה לניתוח מעקפים היא תהליך מקיף שמטרתו להבטיח שהמטופל נמצא במצב בריאותי אופטימלי לקראת הניתוח. להלן פירוט של השלבים העיקריים:
בדיקות חיוניות לפני הניתוח:
- בדיקות דם: לבדיקת תפקודי כליות, כבד, ספירת דם וקרישת דם.
- אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם): להערכת הפעילות החשמלית של הלב.
- אקו לב: בדיקת אולטרסאונד להערכת תפקוד שריר הלב.
- צנתור אבחוני: להדמיית העורקים הכליליים וקביעת מיקום וחומרת החסימות.
- הערכת תפקוד ריאתי: לבדיקת תפקודי הנשימה.
- מדידת לחץ דם: לוודא לחץ דם תקין לפני הניתוח.
הנחיות חשובות לפני ניתוח:
- הפסקת תרופות מסוימות:
- מדללי דם (כמו קומדין או אספירין) יש להפסיק לפי הנחיות הרופא כדי למנוע דימום יתר במהלך הניתוח.
- תרופות סוכרת יש להתאים בהתאם להנחיות הרופא כדי למנוע שינויים קיצוניים ברמות הסוכר.
- תרופות נוספות שניתן להפסיק בהתאם להוראות הרופא המטפל.
- צום לפני הניתוח: יש להיות בצום מוחלט (כולל מים) החל מ-6 שעות לפני הניתוח.
חשוב לציין כי הנחיות אלו עשויות להשתנות בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ולהנחיות הרופא המטפל.
תהליך הניתוח – איך זה מתבצע?
תהליך ניתוח מעקפים כליליים הוא הליך מורכב הדורש מיומנות רבה.
להלן פירוט של השלבים העיקריים:
- הרדמה כללית: המטופל מקבל הרדמה כללית, ולכן אינו חש דבר במהלך הניתוח. צינור הנשמה מוחדר לקנה הנשימה, ומונשם על ידי מכונת הנשמה.
- חיבור למכונת לב-ריאה (אם רלוונטי): בניתוח מעקפים קונבנציונלי, הלב נעצר ומכונת לב-ריאה מחליפה את תפקודו. דם המטופל מוזרם למכונה, שם הוא מחומצן ומוחזר לגוף.
- יצירת המעקף: המנתח מבצע חתך בחזה (בניתוח קונבנציונלי או OPCAB) או חתכים קטנים (בניתוח זעיר-פולשני). כלי דם המשמשים ליצירת המעקפים נלקחים מהרגליים, מבית החזה או מהזרוע. קצה אחד של כלי הדם מושקע בעורק אבי העורקים, והקצה השני מחובר לעורק הכלילי מעבר לחסימה.
- לקיחת כלי דם:
- וריד מהרגל: מתבצע חתך לאורך הרגל, ווריד הספנה הגדולה נלקח.
- עורק מבית החזה: עורק החזה פנימי (בד"כ השמאלי) נלקח, וקצהו מחובר לעורק הכלילי מעבר לחסימה.
- עורק מהיד: מתבצע חתך לאורך האמה, ועורק הרדיאל נלקח.
- סגירת בית החזה והחלמה ראשונית: לאחר השלמת המעקפים, בית החזה נסגר באמצעות תיילים. המטופל מועבר ליחידה לטיפול נמרץ, שם הוא נמצא תחת השגחה צמודה. ההחלמה הראשונית כוללת מעקב אחר תפקודי הלב, הנשימה והכליות, וטיפול בכאבים.
חשוב לציין כי תהליך הניתוח עשוי להשתנות בהתאם לסוג הניתוח ולמצבו הרפואי של המטופל.
התאוששות והחלמה לאחר ניתוח מעקפים
ההתאוששות וההחלמה לאחר ניתוח מעקפים הם תהליך הדרגתי הדורש סבלנות ומעקב רפואי צמוד.
1. אשפוז והתאוששות בבית החולים:
- טיפול נמרץ: לאחר הניתוח, המטופל מועבר ליחידה לטיפול נמרץ, שם הוא נמצא תחת השגחה צמודה למשך מספר ימים. משך השהות בטיפול נמרץ משתנה בהתאם למצבו של המטופל, אך בדרך כלל נע בין יום לשלושה ימים.
- ניטור מצב הלב: לאחר הניתוח מצב הלב מנוטר באופן רציף באמצעות אק"ג, מדידת לחץ דם וחמצן בדם. בדיקות דם מבוצעות באופן קבוע להערכת תפקודי הלב והכליות.
- כאבים וסיבוכים: כאבים ונפיחויות באזור החתך הם תופעות נפוצות לאחר הניתוח. סיבוכים אפשריים כוללים דימום, זיהום, הפרעות קצב לב ובעיות נשימה. חשוב לדווח לצוות הרפואי על כל תופעה חריגה.
2. תקופת השיקום:
- שיקום לבבי: תוכנית שיקום לבבי מותאמת אישית לכל מטופל, וכוללת פעילות גופנית מתונה, ייעוץ תזונתי וליווי פסיכולוגי. פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה, מסייעת לשיקום הלב ולשיפור הכושר הגופני.
- ניהול גורמי סיכון: שמירה על לחץ דם, כולסטרול ורמות סוכר תקינות חיונית למניעת הישנות של מחלות לב. חשוב להקפיד על תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה ונטילת תרופות בהתאם להוראות הרופא.
- אורח חיים בריא: הפסקת עישון מוחלטת היא חיונית למניעת נזק נוסף לכלי הדם. שמירה על משקל גוף תקין מסייעת בהפחתת העומס על הלב.
3. תרופות לאחר ניתוח מעקפים:
- מדללי דם: אספירין, קומדין או נוגדי קרישה אחרים (NOACs) ניתנים למניעת היווצרות קרישי דם בהתאם לצורך הרפואי של כל מטופל.
- חוסמי בטא: תרופות אלו מסייעות בהפחתת עומס העבודה על הלב ובהורדת לחץ הדם.
- סטטינים: תרופות להורדת רמות הכולסטרול LDL ("כולסטרול רע"), למניעת הצטברות רובד טרשתי מחדש.
חשוב לציין כי תוכנית השיקום והטיפול התרופתי מותאמת אישית לכל מטופל, בהתאם למצבו הרפואי ולגורמי הסיכון שלו.
סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח מעקפים
למרות ששיעור ההצלחה של ניתוח מעקפים גבוה, כמו בכל הליך כירורגי, קיימים סיבוכים אפשריים. חשוב להיות מודעים לסיכונים ולדעת מתי לפנות לרופא.
סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח מעקפים:
- זיהומים בפצע הניתוח: זיהומים יכולים להופיע באזור החתך בחזה או ברגל. סימנים לזיהום כוללים אדמומיות, נפיחות, חום והפרשה מהפצע.
- קרישי דם וסיכון לשבץ: קרישי דם עלולים להיווצר לאחר הניתוח, ולגרום לחסימה של כלי דם בלב או במוח. סיכון זה גבוה יותר במטופלים עם גורמי סיכון נוספים, כגון פרפור פרוזדורים.
- אי ספיקת לב לאחר הניתוח: במקרים נדירים, ניתוח מעקפים עלול לגרום לאי ספיקת לב, מצב בו הלב אינו מסוגל להזרים מספיק דם לגוף.
- תסמונת פוסט-פריקרדיוטומיה (Postpericardiotomy Syndrome): תסמונת זו מתבטאת בדלקת של קרום הלב, וגורמת לכאבים בחזה, חום וקוצר נשימה. התסמונת מופיעה בדרך כלל מספר שבועות לאחר הניתוח.
מתי יש לפנות מיד לרופא?
- כאבים חזקים בחזה שאינם חולפים.
- קוצר נשימה פתאומי או קושי בנשימה.
- חום גבוה מעל 38.5 מעלות צלזיוס.
- הפרשה מוגברת או שינוי בצבע הפצע הניתוחי.
- נפיחות או כאבים חזקים ברגליים.
- סימנים לשבץ מוחי, כגון חולשה, שיתוק או קושי בדיבור.
- דפיקות לב חזקות או מהירות.
חשוב לזכור שרוב האנשים שעוברים ניתוח מעקפים מתאוששים בהצלחה וחוזרים לחיים פעילים.
אורח חיים לאחר ניתוח מעקפים – איך לשמור על הלב?
אורח חיים בריא לאחר ניתוח מעקפים הוא חיוני לשמירה על בריאות הלב ולמניעת אירועים לבביים חוזרים. להלן הנחיות מפורטות:
1. תזונה נכונה:
- הפחתת כולסטרול:
- הימנעות ממזונות עשירים בשומן רווי וטרנס, כגון בשר שמן, מוצרי חלב עתירי שומן ומזון מטוגן. הגברת צריכת סיבים תזונתיים, המצויים בפירות, ירקות ודגנים מלאים. העדפת שומנים בריאים, כגון שמן זית, אבוקדו ואגוזים.
- שמירה על בריאות כלי הדם:
- הפחתת צריכת נתרן (מלח) למניעת יתר לחץ דם. הגברת צריכת מזונות עשירים בנוגדי חמצון, כגון פירות יער וירקות צבעוניים.
2. פעילות גופנית מותאמת:
- שיקום לבבי:
- השתתפות בתוכנית שיקום לבבי, בהנחיית פיזיותרפיסט מומחה, לחיזוק הלב ולשיפור הכושר הגופני. פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה, שחייה או רכיבה על אופניים, בהתאם להמלצות הרופא.
- התחלה בפעילות גופנית קלה והגברת העצימות ומשך הפעילות בהדרגה- יש להימנע ממאמץ יתר מיד לאחר הניתוח.
3. מעקב רפואי קבוע:
- בדיקות תקופתיות:
- ביקורות קבועות אצל קרדיולוג.
- בדיקות דם למדידת רמות כולסטרול, סוכר ותפקודי כליות.
- אק"ג ואקו לב להערכת תפקוד הלב.
- בדיקות הדמיה במידת הצורך.
- התאמת טיפול תרופתי: התאמת מינוני תרופות בהתאם לתוצאות הבדיקות ולמצבו של המטופל.
4. ניהול מתח נפשי:
- טכניקות הרפיה: תרגילי נשימה עמוקה, מדיטציה או יוגה. פעילות גופנית סדירה, המסייעת בהפחתת מתח וחרדה.
- השפעת מתח על הלב: מתח נפשי כרוני עלול להעלות את לחץ הדם ולהגביר את הסיכון לאירועים לבביים. חשוב ללמוד לנהל מתחים בצורה בריאה.
נקודות חשובות נוספות:
- הפסקת עישון מוחלטת: עישון הוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.
- שמירה על משקל גוף תקין: עודף משקל מעמיס על הלב ומגביר את הסיכון לסיבוכים.
- הקפדה על נטילת תרופות: נטילת תרופות בהתאם להוראות הרופא חיונית למניעת אירועים לבביים חוזרים.
חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטנית לגבי תוכנית תזונה ופעילות גופנית מותאמת אישית.