מחלקת צנתורי לב

כל מה שצריך לדעת לפני צנתור לב.

מהו צנתור לב?

צנתור לב הוא הליך רפואי פולשני מינימלי המשמש לאבחון וטיפול במחלות לב שונות. במהלך צנתור לב, מוחדר צנתר (צינור דק וגמיש) לתוך כלי דם, בדרך כלל במפשעה או ביד, ומונחה לעבר הלב. לאחר שהצנתר מגיע ללב, ניתן לבצע דרכו מגוון פעולות, כגון אבחון חסימות בעורקים הכליליים על ידי הזרקת חומר ניגוד וצילום רנטגן, מדידת לחץ דם בחדרי הלב, ביצוע ביופסיה של שריר הלב, פתיחת חסימות בעורקים באמצעות בלון או סטנט, תיקון או השתלת מסתמים, ותיקון מומים מולדים בלב. צנתור לב הוא הליך רפואי בטוח יחסית, אך כמו כל הליך פולשני, הוא כרוך בסיכונים מסוימים.

מבנה הלב והעורקים

הלב הוא איבר שרירי חלול, שתפקידו לספק דם דרך אבי העורקים אל כל חלקי הגוף. 

עורקים כליליים:

אלו הם כלי דם המספקים דם עשיר בחמצן לשריר הלב. הם מתחילים באבי העורקים, העורק הגדול ביותר בגוף, ומתפצלים לרשת של עורקים קטנים יותר המכסים את שריר הלב. חסימה של עורק כלילי עלולה לגרום להתקף לב.

שריר הלב:

השריר האחראי על שאיבת הדם מהלב אל הגוף. שריר הלב הוא שריר ייחודי, הפועל באופן אוטונומי ובלתי רצוני. הלב מחולק לארבעה חללים מרכזיים: חדר ימני, חדר שמאלי, עלייה ימנית ועלייה שמאלית. לרוב, צד ימין של הלב, הכולל את החדר והעלייה הימניים, מכונה "לב ימין", וצדו השמאלי, הכולל את החדר והעלייה השמאליים, מכונה "לב שמאל". הצד הימני מקבל דם עני בחמצן מרקמות הגוף ומעבירו לריאה אשר מעשירה את הדם בחמצן. הצד השמאלי מקבל את הדם המחומצן מהריאה ומעבירו לכל הגוף.

מחזור הדם הכלילי:

מחזור דם ייחודי המספק דם לשריר הלב עצמו. דם עשיר בחמצן זורם מהעורקים הכליליים לנימים, שם הוא מספק חמצן וחומרים מזינים לשריר הלב. דם דל בחמצן זורם מהנימים לוורידים הכליליים, ומשם לעלייה הימנית של הלב.

כלי דם:

צינורות המובילים דם אל ומהלב. הם כוללים עורקים, ורידים ונימים. עורקים מובילים דם מהלב לגוף, ורידים מובילים דם מהגוף ללב, ונימים הם כלי דם קטנים המחברים בין עורקים לוורידים.

סוגי צנתור לב

צנתור לב אבחוני:

מטרתו העיקרית היא לאבחן בעיות במבנה הלב ובכלי הדם הכליליים. במהלך ההליך, מוחדר צנתר לעורק, ומוזרק חומר ניגוד המאפשר הדמיה של כלי הדם באמצעות צילומי רנטגן. הבדיקה מסייעת בזיהוי חסימות, היצרויות או מומים מולדים בלב. במקרים מסוימים, ניתן לבצע גם מדידות לחץ בתוך חדרי הלב או לקחת דגימת רקמה (ביופסיה).

צנתור לב טיפולי:

מטרתו היא לטפל בבעיות שאובחנו במהלך צנתור אבחוני או בבעיות ידועות מראש. במהלך ההליך, ניתן לבצע פעולות כגון: 

• הרחבת עורקים חסומים באמצעות בלון (אנגיופלסטיקה).

• השתלת סטנט (תומכן) כדי לשמור על העורק פתוח.

• סגירת חורים במחיצות הלב.

• תיקון מומים מולדים אחרים.

• תיקון או השתלת מסתם

לעיתים קרובות, צנתור טיפולי מתבצע מיד לאחר צנתור אבחוני, כאשר מתגלה בעיה הדורשת טיפול מיידי. לעיתים קרובות צנתור אבחוני וצנתור טיפולי עשויים להיות הליך אחד.

מתי יש צורך בצנתור לב?

צנתור לב מבוצע כאשר יש חשד לבעיה במבנה הלב או בכלי הדם הכליליים, או כאשר אובחנה בעיה הדורשת טיפול. להלן האינדיקציות הרפואיות העיקריות לצנתור לב:

מצבים רפואיים המצריכים ביצוע צנתור לב:

• מחלת לב כלילית:

• חשד להיצרות או חסימה בעורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב.

• תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) - כאבים או לחץ בחזה, במיוחד במאמץ.

• התקף לב (אוטם שריר הלב).

• מומים מולדים בלב:

• חורים במחיצות הלב.

• היצרויות במסתמי הלב או בכלי דם מרכזיים.

• מחלות מסתמי לב: היצרות או דליפה של מסתמי הלב.

• קרדיומיופתיה: מחלות שריר הלב.

• אבחון וטיפול בהפרעות קצב לב:

• אבחון הפרעות קצב לב מורכבות.

• ביצוע צריבה (אבלציה) לטיפול בהפרעות קצב לב.

• סימנים ותסמינים המובילים להמלצה על צנתור:

• כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס).

• קוצר נשימה, במיוחד במאמץ.

• סחרחורות או עילפון.

• דפיקות לב לא סדירות.

• תוצאות לא תקינות בבדיקות לב לא פולשניות, כגון אק"ג, אקו לב או מבחן מאמץ.

תהליך צנתור הלב

צנתור לב הוא הליך רפואי נפוץ המשמש לאבחון וטיפול במחלות לב שונות. תהליך הצנתור כולל מספר שלבים, החל מהכנות לבדיקה ועד להתאוששות לאחר ההליך.

שלבי התהליך בצנתור אבחוני:

המטופל שוכב על שולחן רנטגן, ומחובר למכשיר אק"ג לניטור פעילות הלב. אזור ההחדרה, בדרך כלל במפשעה או ביד, מחוטא ומורדם מקומית.

הרופא הקרדיולוג מחדיר צנתר (צינור דק וגמיש) לעורק ומנחה אותו לעורקים הכליליים של הלב. מוזרק חומר ניגוד לעורקים הכליליים, וצילומי רנטגן מבוצעים כדי להדגים את זרימת הדם ולזהות חסימות.

במקרים מסוימים, ניתן לבצע גם מדידות לחץ בתוך חדרי הלב או לקחת דגימת רקמה (ביופסיה).

צנתור טיפולי: הרחבת עורקים והכנסת סטנטים:

במידה ומתגלה היצרות/חסימה בעורק, ניתן לבצע צנתור טיפולי באותו זמן. מוחדר צנתר עם בלון קטן בקצהו לאזור החסימה, הבלון מנופח, ומרחיב את העורק החסום. במקרים רבים, מושתל סטנט (תומכן) כדי לשמור על העורק פתוח.

הכנות לבדיקה והנחיות מיוחדות למטופלים:

המטופל מתבקש להיות בצום למשך מספר שעות לפני ההליך. ייתכן שהמטופל יתבקש להפסיק ליטול תרופות מסוימות, כגון תרופות לדילול דם, מספר ימים לפני ההליך.

המטופל יעבור סדרת בדיקות לפני ההליך, כגון בדיקות דם, אק"ג ובדיקות הדמיה. לאחר ההליך, המטופל יתבקש לשכב במנוחה למשך מספר שעות, וייתכן שיקבל טיפול תרופתי למניעת קרישת דם.

בטיחות ותופעות לוואי בצנתור:

צנתור לב הוא הליך בטוח יחסית, אך כמו כל הליך פולשני, הוא כרוך בסיכונים מסוימים.

תופעות לוואי/סיבוכים אפשריים במהלך הצנתור ואחריו הם:

• כאב מקומי קל בעת החדרת הצנתר לעורק, כאב בבית החזה בעת פתיחת עורק כלילי מוצר/חסום.

• דימום או המטומה במקום ההחדרה.

• תגובה אלרגית לחומר הניגוד.

• פגיעה בכלי דם.

• הפרעות קצב לב.

• התקף לב או שבץ מוחי (נדיר).

• זיהום.

• פגיעה כליתית.

מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכונים?

כדי להפחית את הסיכונים הכרוכים בצנתור לב, יש להקפיד על מספר אמצעי זהירות: הכנה קפדנית של המטופל לפני ההליך, הכוללת בדיקות מקיפות וסקירת ההיסטוריה הרפואית שלו; שימוש בטכניקות סטריליות במהלך ההליך, כדי למנוע זיהומים; ניטור רציף של פעילות הלב ולחץ הדם של המטופל במהלך ההליך, כדי לזהות ולטפל בכל בעיה בזמן אמת; שימוש בחומר ניגוד בטוח ובכמות מינימלית, כדי להפחית את הסיכון לתגובות אלרגיות ולפגיעה בכליות; והשגחה צמודה על המטופל לאחר ההליך, כדי לזהות ולטפל בסיבוכים אפשריים.

הבדל בין צנתור וירטואלי לצנתור פולשני:

צנתור וירטואלי:

• הליך לא פולשני המשתמש בטכנולוגיית CT ליצירת תמונות תלת-ממדיות של העורקים הכליליים.

• אינו דורש החדרת צנתר לגוף.

• מתאים לאבחון ראשוני של חסימות בעורקים הכליליים.

צנתור פולשני:

• הליך פולשני שבו מוחדר צנתר לעורק כדי לאבחן ולטפל בחסימות בעורקים הכליליים.

• מאפשר גם טיפול בחסימות, כגון הרחבת עורקים והשתלת סטנטים.

• בדיקה פולשנית ולכן בעלת סיכונים גדולים יותר.

יתרונות וחסרונות של צנתור וירטואלי:

יתרונות:

• לא פולשני.

• פחות סיכונים.

• זמן התאוששות קצר.

חסרונות:

• אינו מאפשר טיפול בחסימות.

• אינו מתאים לכל המטופלים.

• חשיפה לקרינה ולחומר ניגוד.

מתי מומלץ לבחור בצנתור וירטואלי?

מומלץ לבחור בצנתור וירטואלי כאשר יש חשד למחלת לב כלילית, אך הסיכון נמוך, כאשר יש צורך בבדיקת סקר לאנשים עם גורמי סיכון, כאשר יש צורך בהערכה של מומים מולדים בלב וכאשר יש קושי בביצוע צנתור פולשני. עם זאת, חשוב להתייעץ עם קרדיולוג כדי לקבוע את סוג הצנתור המתאים ביותר למצבך הרפואי.

החלמה והנחיות לאחר צנתור

שלבי ההחלמה מצנתור

ההחלמה מצנתור לב היא בדרך כלל מהירה וחלקה, אך חשוב להקפיד על הנחיות הרופא כדי למנוע סיבוכים. ביום ההליך, לאחר הצנתור, המטופל מועבר ליחידת התאוששות למעקב צמוד. האזור בו הוחדר הצנתר יחבש, ויהיה צורך לשכב במנוחה מספר שעות. בימים הראשונים, ייתכן שיופיעו כאבים קלים במקום ההחדרה, וייתכן שתהיה נפיחות קלה. ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך. בשבוע הראשון, ניתן לחזור לפעילות יומיומית רגילה, אך יש להימנע מפעילות מאומצת. בהמשך, ניתן לחזור לפעילות גופנית סדירה בהדרגה, בהתאם להמלצת הרופא.

הנחיות לטיפול עצמי בבית אחרי הצנתור

יש לשמור על אזור ההחדרה נקי ויבש. יש להימנע מפעילות מאומצת ומנשיאת משאות כבדים בשבוע הראשון לאחר ההליך. יש לשתות הרבה מים כדי לסייע בהוצאת חומר הניגוד מהגוף. יש ליטול את התרופות שניתנו בהתאם להוראות הרופא. יש להגיע לביקורות מעקב אצל הרופא בהתאם למועדים שנקבעו. יש לשים לב לסימנים חריגים כמו דימום או נפיחות באזור החדרת הצנתר.

מתי לפנות לרופא אחרי הצנתור?

יש לפנות לרופא אחרי הצנתור במקרים של דימום או נפיחות משמעותיים במקום ההחדרה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, חום גבוה, סחרחורות או עילפון, או כל סימן חריג אחר. בנוסף, יש לפנות לרופא בכל מקרה של ספק או שאלה.

פענוח תוצאות הצנתור ומשמעותן

פענוח תוצאות צנתור לב אבחוני

• הדמיית עורקים כליליים: צילומי הרנטגן מראים את זרימת הדם בעורקים הכליליים, ומאפשרים לזהות חסימות, היצרויות או מומים מולדים.

• מדידות לחץ בחדרי הלב: מדידות אלו מסייעות באבחון מחלות מסתמי לב או מחלות שריר הלב.

• ביופסיה של שריר הלב: דגימת רקמה מאפשרת אבחון מחלות שריר הלב או מחלות דלקתיות.

• הערכת תפקוד הלב: צנתור לב מאפשר להעריך את תפקוד הלב.

המשמעות של צנתור טיפולי מוצלח:

צנתור טיפולי מוצלח מביא לשיפור משמעותי בתפקוד הלב ובאיכות חיי המטופל. הרחבת עורקים מוצרים/חסומים משפרת את זרימת הדם לשריר הלב, ומפחיתה את הסיכון לתעוקת חזה או התקף לב. השתלת סטנט שומרת על העורק פתוח, ומונעת חסימה חוזרת. סגירת חורים במחיצות הלב מונעת ערבוב של דם עשיר בחמצן עם דם דל בחמצן, ומשפרת את תפקוד הלב. תיקון מומים מולדים אחרים או בעיות מסתמיות, משפר את תפקוד הלב ואת איכות החיים.

אפשרויות טיפול נוספות בהתאם לתוצאות:

• טיפול תרופתי: בהתאם לממצאים, ניתן להתאים טיפול תרופתי למניעת התקדמות המחלה או לטיפול בסיבוכים.

• ניתוח מעקפים: במקרים של חסימות מורכבות בעורקים הכליליים, ייתכן שיהיה צורך בניתוח מעקפים.

• טיפולים התערבותיים אחרים: קיימים טיפולים התערבותיים נוספים, כגון אבלציה לטיפול בהפרעות קצב לב או השתלת קוצב לב.

חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל כדי להבין את תוצאות הצנתור ואת אפשרויות הטיפול המתאימות.

על מחלקת צנתור לב בהדסה

מחלקת צנתור לב במרכז הרפואי האוניברסיטאי בבתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים מבצעת אלפי צנתורי לב בשנה. צוות היחידה כולל רופאים מצנתרים, אחיות, טכנאים ואנשי מנהלה, אמונים על שירות יעיל ומסור לרווחת המטופל ובני משפחתו. חדרי הצנתור פועלים כל שעות היממה בכל ימות השנה.

במחלקת צנתור לב של הדסה חמישה חדרי צנתור חדישים המצוידים במיטב המכשור להדמייה וטיפול. העבודה בחדרי צנתור לב מאופיינת בהקפדה על סטנדרטים רפואיים גבוהים מאד, תוך שימוש בטכנולוגיות רפואיות חדישות ומתקדמות, עם שימת דגש מיוחד על תקשורת עם המטופל ובני משפחתו אודות הפעולה.

הפעולות המתבצעות במחלקת צנתור לב

• צנתור לב דחוף ופתיחת העורק החסום במטופל עם אוטם בשריר הלב (התקף לב).

• הרחבת עורקים כליליים מוצרים והתקנת תומכונים (סטנטים).

• פתיחת חסימות כרוניות מלאות בעורקים כליליים - CTO.

• צנתור לב והרחבת מעקפים מוצרים.

• טיפול במחלות מסתמים.

• טיפול במומי לב מולדים.

• הערכה בטרם ולאחר השתלת לב.

• ביופסיות משריר הלב.

• הקטנת דלף של המסתם המיטרלי על ידי השתלת קליפ - MitraClip.

• השתלת מסתם אאורטלי בצנתור - TAVI.

• סגירת PFO.

• סגירת אוזנית העליה השמאלית.