מה זה ערמונית (פרוסטטה)?
הערמונית היא בלוטת הפרשה חיצונית המייצרת כמחצית מנוזל הזרע. הערמונית ממוקמת במוצא שלפוחית השתן, קרוב לפי הטבעת והיא בעצם האיבר המוצק הנמוך ביותר בגוף הגבר. הנוזל אותו מייצרת הערמונית מופרש לצינור השתן (השופכה) ויוצא דרך השופכה יחד אם תאי הזרע המיוצרים באשך ועם הנוזל אותו מייצרות שלפוחיות הזרע. מסיבות שאינן ברורות, הערמונית נוטה לצמוח עם הגיל ולעיתים קרובות (ב 25% מהגברים) גורמת לחסימה בדרכי השתן ועל כך, בהרחבה, בפרק העוסק בהגדלה שפירה של הערמונית.
מה זה הגדלה שפירה של הערמונית?
האם יש קשר לסרטן הערמונית?
חשוב לציין כי העלייה בנפח הערמונית איננה קשורה בסרטן הערמונית ולא מגדילה את הסיכון להתפתחותו.
מהן הסיבות להגדלה שפירה של הערמונית?
הסיבות אינן ידועות, אך ייתכן ומקורן במספר גורמים אפשריים:
גיל
בלוטה זו מתפתחת וגדלה במהירות בממוצע עד גיל 20, זאת עקב עלייה ברמות ההורמון הגברי, טסטוסטרון. מגיל 20 ועד גיל 40 לערך, ממשיכה בלוטת הערמונית לגדול לאיטה. מרבית הגברים בגילאים אלו אינם מרגישים בקיומה ולא חשים בתסמינים של בעיות בתפקודה.
הגדלה שפירה חלה באופן פיזיולוגי אצל הגברים בממוצע מגיל 50.
היסטוריה משפחתית
אם אב או אח סובל/סבל מבלוטת הערמונית, סביר להניח כי גם אתה תחווה תסמינים של ערמונית מוגדלת.
שינויים הורמונליים
שינויים באיזון ההורמונלי של גברים מתבגרים עלולים לגרום לייצור מוגבר של תאים בבלוטת הערמונית ולהגדלה שפירה שלה
תהליכים ברמת התא
ישנן אינדיקציות לכך שקצב הריבוי הטבעי של התאים ברקמת הערמונית עשוי להיות מושפע על ידי תקלה במנגנון ההשמדה העצמית שלהם .
מחלות לב וסכרת
מחקרים רפואיים מצביעים על כך שהמצבים כגון השמנת יתר, לחץ דם גבוה ומחלת הסוכרת עלולות להיות גורמי סיכון להתפתחות ערמונית מוגדלת.
מהם התסמינים לערמונית מוגדלת?
הפרעה בהתרוקנות - נגרמים כתוצאה מחסימה מכנית של השופכה מהערמונית המוגדלת:
עיכוב בהתחלת מתן שתן, זרם שתן חלש ומקוטע עד כדי אצירת שתן מוחלטת, תחושה של חוסר יכולת לרוקן את שלפוחית השתן, טפטוף סיומי - הישארות כמה טיפות לאחר סיום ההשתנה או צורך בהשתנה נוספת.
תסמיני אחסון (גירויי) - נגרמים בגלל שינויים בשריר של שלפוחית השתן בעקבות חסימה של מוצא שלפוחית השתן על ידי ערמונית מוגדלת:
תכיפות יומית ולילית בהטלת שתן - מתן שתן לעיתים קרובות, דחיפות בהטלת שתן - קושי להתאפק להטיל שתן, במקרים מסוימים עד לכדי בריחת שתן.
כיצד מאבחנים (פרוסטטה מוגדלת) ערמונית מוגדלת?
בדיקה ראשונית על ידי רופא - הרופא ישאל לגבי בעיות במתן שתן וחומרתם ויבצע בדיקה רקטלית להערכת גודל הערמונית ולגילוי מוקדם של סרטן הערמונית.
מומלץ לכל גבר בן 50 ומעלה להיבדק פעם בשנתיים כדי לעקוב אחר מצב הערמונית.
בדיקות מעבדה - בדיקות דם כולל תפקודי כליות ורמת PSA לגילוי סרטן הערמונית, בדיקת שתן כדי לוודא שאין זיהום בשתן ובדיקת סונר דרכי השתן כולל גודל הערמונית ושארית שתן.
בדיקות מומלצות נוספות הינן בדיקת אורופלומטריה (בדיקה לא פולשנית להערכת עוצמת זרם השתן), יומן השתנה, ואף בדיקה אורודינמית (בדיקת הלחצים בשלפוחית ונפח השלפוחית, יציבותו של שריר שלפוחית השתן ובדיקת החסימה במוצא של שלפוחית השתן) במקרים מסויימים.
מהו הטיפול בערמונית מוגדלת?
הטיפול נקבע על פי חומרת התסמינים ועל פי מידת הפגיעה של הפרעות ההשתנה באיכות החיים.
תסמינים קלים או לא מפריעים – שינוי אורח חיים ומעקב
תסמינים מתונים – טיפול תרופתי או ניתוח
תסמינים חמורים או קיום הסיבוכים – ניתוחי הערמונית
בחירת הטיפול גם מביאה בחשבון את מצב הבריאות הכללי ואת ההעדפה האישית של המטופל.
מה כולל שינוי אורח חיים ומעקב:
הפחתה בשתיית נוזלים לכשני ליטרים ביום
הפחתה בשתייה לכשעתיים עד שלוש שעות לפני השינה
שינויי תזונה (עקב גירוי של שלפוחית השתן ואפקט משתן) – הפחתה ואף הימנעות מצריכה משקאות המכילות קופאין (קפה, תה במיוחד תה ירוק, קולה, משקאות אנרגיה), משקאות אלכוהול, מאכלים חריפים
טיפול בעצירות כרונית
הקפדה על פעילות גופנית
מה הוא טיפול תרופתי:
חוסמי קולטני אלפא כגון טמסולין, היטרין, קדקס, קסטרל
התרופות האלו מרפות את השרירים הנמצאים בצוואר כיס השתן ובערמונית כדי להקל על מעבר השתן. ההשפעה מורגשת כמה ימים או שבועות אחרי תחילת הטיפול.
תופעות הלוואי הן נדירות וכוללות עייפות ,סחרחורת היעדר שפיכה בקיום יחסי מין. חלק מתופעות הלוואי חולפות לאחר כמה שבועות של נטילת התרופות.
מעכבי 5 אלפא רדוקטז כגון אבודרט, דואודרט
אלו תרופות שמדכאות את השפעת הטסטוסטרון על הבלוטה ועל ידי כך גורמות להקטנת הבלוטה המוגדלת. ההשפעה מורגשת אחרי 3-6 חודשים לכן במקרים מסויימים נדרש טיפול משולב עם חוסמי אלפא.
תופעות הלוואי גם נדירות וכוללות ירידה בחשק המיני, רגישות בפטמות, גדילה של השדיים והפרעות בזקפה.
תרופות אנטיכולינרגים ואגוניסט לקולטני בטא-3 כגון ספסמקס, טוביאז, בטמיגה.
הקבוצה הזו גורמת להרפיה של שלפוחית השתן וכך בהפחתה של תכיפות ודחיפות במתן שתן.
תופעות הלוואי כוללות יובש בפה ובעיניים, עצירות, בעיות זיכרון, קושי במתן שתן, יתר לחץ דם.
מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5 כגון סיאליס
היא הקבוצת התרופות שמטפלות בו זמנית גם בהגדלה שפירה של הערמונית, וגם בהפרעה בתפקוד המיני.
תופעות הלוואי כוללת כאב ראש, הסמקה, סחרחורת.
טיפול טבעי כגון פרמיקסון
אלו התכשירים הצמחיים שמבוססים על תמצית של דקל ננסי כנגד הגדלה שפירה של הערמונית ועוזרים במקרים קלים של תלונות במתן שתן.
תופעות הלוואי הן בעיקר הפרעות במערכת העיכול, כגון כאבי בטן ובחילות. לצורך הפחתתן יש ליטול את התרופה עם הארוחה.
טיפול תרופתי משולב – לכל אחת מהתרופות הבודדות יש יתרונות וחסרונות שונים. בחלק מהמקרים ניתן לבצע שילוב התרופות מקבוצות שונות כדי להגיע לתוצאה מיטבית.
האם טיפול תרופתי עלול לפגוע בתפקוד מיני?
תרופות ממשפחת חוסמי אלפא עלולות לגרום לשפיכה הפוכה - מצב בו הזרע נכנס אל שלפוחית השתן. שפיכה הפוכה לא משפיעה על היכולת להגיע לזיקפה או לאורגזמה, אך גורמת לכך שאין פליטת זרע החוצה בזמן האורגזמה.
תרופות ממשפחת מעכבי 5 אלפא רדוקטז יכולות לגרום להפרעה בזקפה וירידה חשק מיני
חשוב לציין, כי תופעות לוואי אלו נעלמות עם הפסקת השימוש בתרופות.
בנוסף, קיימות תרופות המיועדות לבעיות בתפקוד המיני ובו זמנית מקלות על תסמיני ערמונית מוגדלת.
מה עושים כשטיפול תרופתי לא עוזר?
אם תרופה אחת לא עובדת , יש צורך לדבר עם הרופא המטפל כדי לבדוק תרופה אחרת שאולי מתאימה יותר. תהליך זה יכול להמשך מספר חודשים עד שתמצא התרופה הטובה עבורך.
בנוסף בלוטת הערמונית ממשיכה לגדול ולכן ייתכן מצב שבו הכדורים יפסיקו לעזור ואז יש לשקול טיפול ניתוחי.
מתי יש לשקול ניתוח?
טיפול ניתוחי מומלץ כאשר יש כישלון של הטיפול התרופתי (טיפול תרופתי גורם לתופעות לוואי, לא עוזר בכלל או הפסיק לעזור), אירועים חוזרים של דם בשתן, אצירת שתן, דלקות חוזרות בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית השתן או אי ספיקת כליות כתוצאה מהגדלה שפירה של הערמונית
מה המטרה של הניתוח?
באמצעות ניתוח ערמונית מתבצעת הפחתת נפח הערמונית, כך שהיא לא תפעיל לחץ על השופכה (צינור השתן) ועל שלפוחית השתן. אין מדובר בכריתה מלאה (רדיקלית) של הערמונית - ניתוח שנעשה רק במקרים של גידול ממאיר בערמונית .
כמובן אין צורך להמשיך בנטילת תרופות.
מה סוגי ניתוח לערמונית מוגדלת?
ניתוח אנדוסקופי (דרך השופכה) – הניתוח מבוצע בגישה דרך הפין ללא חתך בטני. במהלך הניתוח מסירים את החלק המרכזי (איזור החסימה שנגרם מבלוטת הערמונית -האדנומה) של הערמונית:
TURP (Trans Urethral Resection of the Prostate) - ניתוח סטנדרטי בערמונית עד 80 גרם. שיטה זו קיימת כבר כ-60 שנה והיא טובה יעילה ובטוחה. הניתוח נעשה בעזרת סכין חשמלית מיוחדת .
ניתוח בעזרת לייזר (ThuLEP , HOLEP ושיטות אחרות) – כריתה או אידוי רקמה חוסמת תוך שימוש בלייזר. היתרון העיקרי הוא הפחתה משמעותית בדימום במהלך הניתוח ולאחריו שמתבטא בהיעדר צורך בהפסקת מדללי דם סביב הניתוח, אפשרות לטפל בערמונית גדולה יותר, אשפוז קצר יותר. בנוסף ניתן לבצע בו זמנית ריסוק האבן בשלפוחית השתן.
ניתוח פתוח - באמצעות חתך בדופן הבטן במקרים של ערמונית מוגדלת מאוד (לרוב מעל 150-200 גר')
טיפולים חלופיים
PAE (PROSTATIC ARTERY EMBOLIZATION) - טיפול בערמונית מוגדלת באמצעות תהליך צנתור. דרך כלי הדם מחדירים חומרים החוסמים את עורקי הערמונית המזינים את האזור המרכזי בערמונית. לאחר הפעולה הערמונית מתכווצת כתוצאה מחוסר אספקת הדם.
האם טיפול ניתוחי עלול לפגוע בתפקוד מיני?
המערכת העצבית נמצאת מחוץ לקליפה של הערמונית. לאור כי הטיפול בערמונית מוגדלת שפירה בשיטות שונות מבוצע רק על החלק הפנימי שלה אין פגיעה בזקפה.
תופעת לוואי שכן מופיעה לאחר כמעט כל סוג של ניתוח ערמונית היא שפיכה הפוכה.
מה קורה האם לא מטפלים בערמונית מוגדלת?
עצירת שתן – מה שמחייב ניקוז של שלפוחית השתן בקתטר.
אי־ספיקה של הכליות – לעיתים המצב הזה אינו הפיך.
זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
הופעת דם בשתן (המטוריה).
היווצרות אבנים בדרכי השתן.
אי־שליטה במתן שתן ודליפת שתן.