מבנה הכתף ונטייתה לאי יציבות
מפרק הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הרחב ביותר בגוף, מה שמאפשר לו לבצע מגוון רחב של תנועות מורכבות. עם זאת, מבנהו הייחודי, הכולל מכתש קטן (גלנואיד) וראש עצם הזרוע (הומרוס), הופך אותו לפגיע לבעיות יציבות. יציבות המפרק נשענת על רצועות, רקמות רכות, ושרירים כמו ה-Rotator Cuff, שתפקידם להחזיק את המפרק במקומו ולמנוע תזוזות לא רצויות.
מהי אי יציבות של הכתף?
אי יציבות של הכתף מתארת מצב שבו ראש עצם הזרוע אינו נשאר במקומו בתוך המכתש בצורה יציבה. מצב זה מתרחש כאשר המפרק מאבד את התמיכה היציבה שנדרשת לו, וכתוצאה מכך הכתף עלולה "לברוח" ממקומה במהלך תנועות מסוימות או להרגיש רופפת וחסרת יציבות.
כיצד נגרמת אי יציבות של הכתף?
אי יציבות יכולה להתפתח ממספר סיבות עיקריות:
- אי יציבות לאחר פריקה חבלתית:
- במקרים רבים, אי יציבות של הכתף מתפתחת לאחר פריקה טראומטית (חבלתית). כאשר ראש עצם הזרוע יוצא מהמכתש במהלך פריקה, נגרם נזק לרצועות, ללברום או למבנים תומכים אחרים. נזק זה פוגע ביכולת המפרק לשמור על יציבות, גם לאחר החזרת הכתף למקומה.
- פריקות חוזרות, אם לא מטופלות, יכולות להוביל לנזק מבני חמור יותר ולהחמרת תחושת חוסר היציבות.
- תנועה חדה או חוזרת שגורמת לעומס יתר:
- תנועות חדות או מאומצות, במיוחד לכיוון האחורי-עליון של הכתף (לדוגמה, בזמן פעילות ספורטיבית או תנועות פתאומיות), עלולות לגרום לקרעים מיקרוסקופיים בלברום וברצועות, מה שמחליש את יציבות המפרק לאורך זמן.
- מצבים אלו נפוצים יותר אצל ספורטאים, במיוחד בענפים כמו כדורעף, טניס או שחייה, שדורשים תנועות חוזרות מעל הראש.
- אי יציבות אצל אנשים עם גמישות יתר:
- אצל אנשים, ובמיוחד נשים צעירות, עם גמישות יתר מולדת ברצועות ובמפרקים, קיימת נטייה לאי יציבות גם ללא פציעה טראומטית.
- במקרים אלו, הרצועות הרכות אינן מספקות תמיכה מספקת למפרק, והכתף עלולה "לברוח" ממקומה בתנועות יומיומיות או במהלך פעילות גופנית קלה.
- מצב זה מאפיין בעיקר נשים צעירות, ונוטה להתבטא בהגבלת תפקוד ובעייפות של המפרק.
סוגי אי יציבות:
אי יציבות של הכתף מחולקת למספר סוגים, כאשר הנפוצים ביותר הם:
- אי יציבות קדמית:
- אי היציבות השכיחה ביותר, שבה ראש עצם הזרוע נוטה לזוז קדימה מהמכתש (גלנואיד), במיוחד בתנועות כמו הרמת היד או דחיפה.
- אי יציבות אחורית:
- מצב פחות שכיח שבו ראש עצם הזרוע נוטה לזוז אחורה, לרוב בתנועות דחיפה חזקות קדימה או נפילה על יד מושטת.
הביטויים של אי יציבות של הכתף
אי יציבות של הכתף מתבטאת במספר צורות, בהתאם לחומרת המצב ולגורם שמוביל לה. הביטויים השכיחים כוללים:
- פריקות מלאות חוזרות:
- במקרים מסוימים, הכתף יוצאת לחלוטין ממקומה (פריקה מלאה) במהלך פעילות או תנועה מסוימת.
- הפריקה יכולה לחזור למקומה באופן עצמאי לאחר פרק זמן קצר, או לדרוש התערבות רפואית להחזרתה למקום.
- תת-פריקות:
- הכתף נוטה "לברוח" ממקומה, אך חוזרת מידית למקומה הטבעי ללא צורך בהתערבות.
- מצב זה מתרחש לרוב בתנועות מסוימות או תחת עומס קל.
- תחושת אי יציבות:
- תחושה ברורה של חוסר יציבות במפרק, כאילו הכתף "עומדת לברוח" החוצה.
- מצב זה נפוץ במיוחד בתנועות מסוימות, כמו הרמת היד מעל הראש או בעת נשיאת משקל על הכתף.
כיצד מאבחנים אי יציבות של הכתף?
האבחון של אי יציבות בכתף מתבצע במספר שלבים ומבוסס על שילוב של סקירת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, ובדיקות דימות במקרה הצורך.
- לקיחת היסטוריה רפואית:
- הרופא יתחיל בשיחה עם המטופל כדי להבין את התסמינים ולזהות אירועים שעשויים לגרום לאי יציבות, כגון פריקות קודמות, תחושת "בריחה" של הכתף, או הגבלות בתנועה. כמו כן, ייבדקו מצבים רפואיים אחרים, כמו גמישות יתר או מחלות רקע.
- בדיקה גופנית:
- במהלך הבדיקה, הרופא יבצע הערכה של הכתף, כולל:
- בדיקת טווחי תנועה: תנועות אקטיביות (המבוצעות על ידי המטופל) ופסיביות (המבוצעות על ידי הרופא).
- מבחני יציבות ספציפיים: מבחנים ידניים שבהם הרופא מנסה לזהות תנועתיות יתר של המפרק או תחושת חוסר יציבות. מבחנים אלו עשויים לכלול תנועות המחקות את התסמינים שתוארו על ידי המטופל.
- בדיקות דימות (במקרה הצורך):
- רנטגן: מיועד לשלול שברים או נזק מבני במכתש או בראש עצם הזרוע.
- MRI או CT: משמשים לאבחון מדויק של פגיעות ברקמות רכות כמו קרעים בלברום או ברצועות. בדיקות אלו חשובות בעיקר במקרים שבהם מתוכנן טיפול ניתוחי.
מהן אפשרויות הטיפול באי יציבות של הכתף?
הטיפול באי יציבות של הכתף כולל שתי גישות עיקריות: טיפול שמרני וטיפול ניתוחי, בהתאם למקור הבעיה וחומרתה.
- טיפול שמרני (ללא ניתוח):
- הטיפול השמרני מיועד בעיקר לאנשים עם אי יציבות שנובעת מגמישות יתר או ללא נזק מבני משמעותי. מטרתו היא לשפר את יציבות המפרק ולהפחית תסמינים. באנשים שאי היציבות שלהם חבלתית במקורה, טיפול זה לא יפחית הסיכוי לפריקות חוזרות.
- פיזיותרפיה:
- תרגילים לחיזוק שרירי ה-Rotator Cuff והשרירים התומכים במפרק.
- שינוי הרגלים:
- הימנעות מתנועות המגבירות את תחושת אי היציבות.
- שימוש בעזרים:
- במקרים מסוימים ניתן להשתמש במייצבים חיצוניים כמו סד לכתף כדי לספק תמיכה.
- טיפול ניתוחי:
- באנשים שאי היציבות שלהם נגרמת מאירוע חבלתי, או במקרים של כשל טיפול שמרני, ניתוח הוא האפשרות המועילה ביותר.
אפשרויות ניתוחיות:
- ניתוח לתיקון הרצועות הקרועות או המתוחות (נזק בנקרט):
- ניתוח זה מתבצע בגישה ארתרוסקופית. במהלכו מוחדרים כלים זעירים ומצלמה למפרק הכתף דרך חתכים קטנים.
- במהלך הניתוח מתקנים את הלברום (Labrum) שנקרע כתוצאה מאירועים חבלתיים או פריקות חוזרות.
- העיגון מתבצע באמצעות עוגנים קטנים המוחדרים לעצם הגלנואיד. החוטים המחוברים לעוגנים מותחים את הרקמות החזרה למקומן, מה שמחזיר יציבות למפרק.
- ניתוח להעברה מקומית של עצם (ניתוח לטרז'ה):
- ניתוח זה מתבצע בגישה פתוחה, ונועד לטפל במצבים שבהם ישנו נזק גרמי בגלנואיד או אי יציבות חמורה שאינה ניתנת לטיפול בארתרוסקופיה.
- במהלך הניתוח, מוסרת חתיכה קטנה מעצם השכמה (קוראקואיד) יחד עם גיד המחובר אליה. חתיכה זו מועברת למכתש הכתף (גלנואיד) כדי לשפר את שטח המגע של המפרק ולמנוע תזוזה של ראש עצם הזרוע.
- ניתוח זה נפוץ יותר בקרב ספורטאים או מטופלים עם פריקות חוזרות ונזק מבני משמעותי.
- שיקום לאחר הניתוח:
השיקום הוא שלב קריטי להצלחת הטיפול.
- קיבוע - לאחר הניתוח, הכתף מקובעת במתלה למשך כ-4 שבועות כדי לאפשר לרקמות להחלים.
- תנועות פסיביות ואקטיביות - תנועות פסיביות ואקטיביות בכתף מתחילות כעבור 4 שבועות, בתיאום עם פיזיותרפיסט, כדי לשמר את טווחי התנועה ולמנוע נוקשות.
- חיזוק שרירי הכתף - החיזוק מתבצע בהדרגה ומתחיל לאחר תקופת הקיבוע, בדגש על שימור היציבות של המפרק.
- פעילות מאומצת - פעילות גופנית מאומצת, כמו הרמת משקלים או פעילויות ספורטיביות, מותרת בדרך כלל כעבור 3 חודשים.
- חזרה לפעילות מלאה - ניתן לחזור לפעילות מלאה, כולל ספורט מאומץ, כ-5-6 חודשים לאחר הניתוח, בהתאם לקצב ההחלמה ולמצב המטופל.
מהם סיכויי ההצלחה של טיפול ניתוחי במניעת פריקות חוזרות באי יציבות של הכתף?
הצלחת הניתוחים במניעת פריקות חוזרות:
הטיפול הניתוחי באי יציבות של הכתף, בין אם מדובר בתיקון הרצועות הקרועות (ניתוח בנקרט) ובין אם בניתוח לטרז'ה להעברה מקומית של עצם, נחשב יעיל מאוד במניעת פריקות חוזרות אצל מטופלים עם אי יציבות, במיוחד כאשר אי היציבות נגרמה כתוצאה מאירוע חבלתי.
- ניתוח בנקרט:
- שיעור ההצלחה של ניתוח זה במניעת פריקות חוזרות נע בין 85%-90%, במיוחד בקרב מטופלים עם אי יציבות קדמית ללא נזק גרמי משמעותי.
- הניתוח מספק שיפור משמעותי בתחושת היציבות וביכולת לחזור לפעילות יומיומית וספורטיבית.
- ניתוח לטרז'ה:
- מתאים למקרים של נזק גרמי משמעותי בגלנואיד או למטופלים שסובלים מפריקות חוזרות ונשנות לאחר ניתוחים קודמים.
- שיעור ההצלחה של ניתוח זה גבוה, עם יותר מ 90-95% מהמקרים המובילים למניעת פריקות חוזרות ושיפור ביציבות הכתף.
חזרה לתפקוד:
- רוב המטופלים חוזרים לפעילות יומיומית מלאה תוך 5-6 חודשים, ורבים מהם חוזרים גם לפעילות ספורטיבית מאומצת.
- חשוב לציין כי הצלחת הטיפול תלויה בשיקום נכון ובשיתוף פעולה מלא מצד המטופל במהלך תהליך ההחלמה.