יכולת האבחון הנוכחית של חולים מחוסרי הכרה מוגבלת ומבוססת על סימנים התנהגותיים. הקושי באבחון נובע מכך שאבחון זה תלוי ביכולת לבצע פעילות מוטורית, והעדר יכולת לבצע פעילות מוטורית אינו מעיד בהכרח על העדר הכרה. לכן, יתכנו חולים בעלי יכולות קוגנטיביות שיוריות שלא יזוהו בבדיקות הקליניות הקיימות. הדמיה תפקודית פותחת אפשרויות להערכה ישירה של היכולת המוחית ללא תלות במדדים התנהגותיים.
בעקבות מחקרים פורצי דרך שהדגימו שימוש בfmri לזיהוי פעילות מוחית במחוסרי הכרה אנו מבצעים מאז 2010 בדיקות קליניות לזיהוי סימני הכרה בחולים מחוסרי הכרה. הבדיקות מבוססות על הבדיקות שהשתמשו בהם באותם מחקרים פורצי דרך. אנחנו בודקים תגובה במוח לגירויים שמיעתיים כמו גם תגובה מבחינה לגירויים מורכבים יותר כגון שפה ושם הנבדק. מעבר לכך אנחנו גם בודקים את היכולת של הנבדק לבצע פעולה רצונית. אנחנו מבקשים מהנבדק לבצע משימות דמיון – לזמזם שיר, לדמיין תמונות, לדמיין פעילות ספורטיבית ולדמיין פעולת נווט במרחב. באמצעות הf MRI אנחנו יכולים לזהות האם הנבדק ביצע את המשימה. זיהוי תגובה מתאימה במשימה זו יעיד על הבנת שפה ועל יכולת לביצוע משימות.
חשוב לציין את מגבלות הבדיקה. בעוד תוצאות חיוביות מעידות על מצב החולה, אין להסיק דבר מתוך תוצאות שליליות. הבדיקה משקפת את מצב המודעות של החולה בזמן המוגבל שהוא נמצא בתוך הMRI. יתכן שבזמן זה הנבדק היה עייף, לא מרוכז או ללא מוטיבציה לשתף פעולה. כמו כן במקרים רבים התזוזות הרבות של החולים מקשות על השגת תוצאות אמינות. בשלב זה מדובר בבדיקה מאבחנת בלבד, וההשלכות הטיפוליות עדיין לא ברורות.
מורכבות הבדיקה מצריכה פגישה מוקדמת עם בני המשפחה להתאמת הבדיקה לחולה. יש לקבוע תור במרפאה הנוירולוגית עם פרופ' לוין להתייעצות.