הענקת מלגות לאחיות ולאחים מצטיינים

הענקת מלגות לאחיות ולאחים מצטיינים

לפני שבועיים, התכנסנו בהדסה עין כרם לטקס מרגש ומיוחד של הענקת מלגות לאחיות ולאחים מצטיינים.

הטקס, שנערך בנוכחות ד"ר רלי אלון, סמנכ"לית האחיוּת ומקצועות הבריאות, גב' מנו פיקאר לוויתן, מנהלת האחיוּת בעין כרם, גב' רותי רדיאנו, מנהלת האחיוּת בהר הצופים, מנהלי ומנהלות חטיבות, אחיות ראשיות ובני משפחה, היה כולו הוקרה, הערכה ופרגון לרוח האחיוּת בהדסה.

האירוע החשוב הזה לא היה יכול להתקיים ללא התמיכה האדיבה של קרנות חשובות ומשפחות תורמות, הממשיכות להאיר את דרכן של האחיות והאחים שלנו.

בזכות מורשתן, אנו יכולים להמשיך להוקיר את העשייה האחיוּתית המופלאה.

נכיר את האנשים הנפלאים שעל שמם הוקמו הקרנות:

הקרן ע"ש גב' שטיינר פרויד:

אגדת אחיוּת בהדסה, ילידת 1918 (בת 105!). היא למדה במחזור 1944, ניהלה את בית הספר לאחיוּת של הדסה במשך 16 שנה והפכה אותו לאקדמי בשנת 1975. גב' שטיינר פרויד הקדישה את חייה המקצועיים להדרכה, הוראה וניהול, ונחשבת לאחת המשפיעות ביותר על תחום האחיוּת בארץ ועל אחיות הדסה בפרט.

הקרן ע"ש חוה זזמר ריס ז"ל ופרומה זזמר ז"ל:

חוה הייתה מיילדת מסורה בהדסה, שנהרגה מפגז ירדני בדרכה לעבודה. בעלה שהיה נצור באותה עת ברובע היהודי כרופא, נפל בשבי מספר ימים לאחר הירצחה. אמה, פרומה ז"ל, הונצחה גם היא בקרן זו.

הקרן ע"ש יואל ואמה (רכב) טננבאום-טנא ז"ל:

יואל ז"ל היה פסל וצייר, ואשתו אמה ז"ל הייתה אחות ראשית אגדית בהדסה במחלקת עור ורדיום. יחד הם מסמלים שילוב של יצירה ואנושיות.

והשנה, בצל "חרבות ברזל", נגעו ללב בטקס סיפוריהן של שתי האחיות היקרות שלנו, שבעליהן, גיבורי ישראל, נפלו במלחמה. ד"ר רלי אלון יזמה והקימה שתי קרנות חדשות ומרגשות להנצחת זכרם:

הקרן ע"ש דניאל קאסאו זגייה הי"ד:

בעלה של האחות היקרה אנגוואץ' ממחלקת יולדות ואבא למופת לאיתן וליו. דניאל, שעלה לארץ בשנת 1995, הצטיין בלימודי הנדסת חשמל ובעבודתו, בלט ביחסי אנוש וביכולת להוביל שינויים. הוא שירת בגדוד 8208 ונפל בקרב בעזה ב-22/01/24. המלגה לזכרו מוקירה אחים ואחיות המשלבים מחויבות, יחסי אנוש מעולים ויכולת ללמוד ולהתפתח.

הקרן ע"ש איל מאיר ברקוביץ' הי"ד:

בעלה של האחות היקרה מיכל מהמחלקה ההמטולוגית. איל, בוגר שנה א' לרפואה, שירת בגדוד 699 ונפל בעזה במהלך מבצע להשבת שבויים ונעדרים ב-7/12/23. אייל היה אדם סקרן, צייר מוכשר שהקדיש את עצמו לשירות משמעותי, ללימודי רפואה, להתנדבות ולזוגיות אוהבת עם מיכל, המלגה לזכרו מקדמת אחים ואחיות המצטיינים ביחס סבלני כלפי המטופלים, בעשייה מקצועית ובהדרכת מטופלים וצוות, ומפגינים שאיפה להוציא את הטוב ביותר מעצמם.

סיפורים אלו מחברים אותנו לאירועים הקשים שכולנו חווים מאז ה-7 באוקטובר ומדגישים את העוצמה והאיתנות של משפחת הדסה.

אנו מחבקים את אנגוואץ' ומיכל, ואת כלל משפחות הדסה שאיבדו את יקיריהן.

הכירו את האחיות והאחים המצטיינים של הדסה – מודל לחמלה ומקצועיות:

ודים חייפץ (אח ותיק ומנחה קליני בשיקום הר הצופים):

עם ותק של מעל 28 שנה, ודים הוא מעמודי התווך של מחלקת השיקום.

הוא משאב ידע ומיומנויות משמעותי, ומוערך מאוד בקרב כל הצוותים. ודים מהווה דמות מרכזית עבור המטופלים ומשפחותיהם בתהליך השיקום הארוך: מצטיין בשיחות על התמודדות עם אובדן תפקוד, מעודד, תומך ומגביר מוטיבציה. לאחר ה-7.10, עם קליטת צוותים חדשים, הפך ודים למודל לחיקוי מקצועי ואישי בזכות הסטנדרט הגבוה, הרגישות ואהבת האדם והמקצוע. כמנחה קליני, הוא אחראי להכשרה והתפתחות מקצועית של דור העתיד, תחום שבו פעלה רבות גם גב' שטיינר-פרויד. ודים מסכם את רוח השיקום בשלוש מילים שהפכו לסימן ההיכר שלו למטופלים: "פה באים לעבוד".

מירי הרינגמן-אורביטו (אחות ראשית, מרפאת נשים עין כרם):

מירי הוכרה על יוזמה וביצוע פרויקט משמעותי ופורץ דרך בליווי נשים שחוו אובדן היריון. פרויקט זה יצר מענה רגיש ותומך, ותרם רבות לטיפול המקיף והאמפתי במרפאה.

לאורך שנים רבות, מירי מצטיינת באופן עקבי בראיית המטופלות במרכז הטיפול, ובזכות יחסה החם, האכפתי והמקצועי כלפיהן ובני משפחותיהן.

היא ידועה ביכולתה להעניק תחושת ביטחון וליווי אישי, גם ברגעים הקשים והרגישים ביותר מתוך ראייה הוליסטית.

רחל בן סימן טוב (אחות ראשית, המטולוגיה, עין כרם):

רחל היא דמות מופת בתחום האחיוּת, המשלבת ידע קליני רחב, ניסיון עשיר, מסירות אין קץ ואנושיות יוצאת דופן. היא מובילה את מחלקתה למצוינות, הן בתחום הקליני והן ביחסי אנוש, ודואגת להכשרה מקצועית מתמדת לצוות. רחל הצליחה לייצב את הצוות הצעיר במחלקה, ליצור גאוות יחידה ולנהל ברגישות ונחישות את משאבי האנוש גם בתקופות מלחמה ועומס. היא מנהלת אירועים מורכבים במקצועיות ובאחריות רבה, תוך רגישות והכלה, בין אם מדובר בדילמות אתיות או בליווי אחיות במשבר אישי עמוק.

יבגני גולדין (אח, חדרי ניתוח, עין כרם):

יבגני הוא אחד האחים הבולטים שלנו, המשלב מחויבות עמוקה למקצוע, למשפחתו ולמדינתו. לאחר ששב מימי מילואים רבים, הוכיח את רצונו הבלתי מתפשר ללמוד ולהתפתח, ולבצע את הדברים על הצד הטוב ביותר. הוא בעל יכולת נדירה לנהל ניתוחים מורכבים, לכוון את המנתחים, להשפיע על הצוות לסטנדרטים גבוהים, ולתת יחס מכבד וחם למטופלים גם בשיא הלחץ.

עינת קאופמן (אחות, מלר"ד ילדים, עין כרם):

עינת היא אחות מצטיינת בהיבט האישי והמקצועי, אהובה על כולם ובעלת יחסי אנוש יוצאי דופן. היא ניחנה בידע רב ומשמשת משאב יקר ערך לצוות האחיוּתי והרפואי. עינת אחראית על ההנחיה הקלינית במחלקה, ובעלת רצון בלתי נלאה ללמוד ולהצטיין. בתקופת המלחמה, למרות שבעלה גויס למאות ימים ואמא ל-5 ילדים קטנים, היא לא החסירה אף משמרת, שילבה לימודים, והמשיכה להיות מקור לתמיכה ועידוד לשאר הצוות. היא מתמחה בטיפול במקרים אקוטיים ביותר, ילדים לא יציבים, מצבי החייאה, ומובילה בהדרכת צוות צעיר וביצירת תוכניות הכנסה חדשות למחלקה. בנוסף, היא דוגלת בחוויית המטפל, יוזמת פעילויות גיבוש ותורמת לחוסן הצוות.

אלונה צימרמן (אחות, המטולוגיה, עין כרם):

אלונה היא דוגמה חיה למצוינות מקצועית ואנושית. החלה את דרכה כסטודנטית והפכה לאשת צוות ייחודית, מסורה וחכמה. היא מביאה עמה מחויבות עמוקה לעשייה, מקפידה להעמיק, לקרוא, להתעדכן ולחלוק ידע עם חברי הצוות לקידום הלמידה ושיפור הטיפול. יחסה למטופלים מעורר השראה – רגיש, קשוב, סבלני ומרגיע, ומצליח ליצור קשר אנושי אמיתי שמקנה תחושת ביטחון ואכפתיות. אלונה נמצאת בעיצומו של קורס על בסיסי באונקולוגיה ומשמשת נאמנת חווית המטופל, ויוזמת שינויים המעצבים את הדרך בה אנו מטפלים בגוף ובנפש.

גבריאלה מגדלנה פון חנאל (אחות, הוספיס, הר הצופים):

גבריאלה היא אחות יוצאת דופן שעלתה מגרמניה, התאהבה בישראל ובמהות הטיפול הפליאטיבי ללא משוא פנים. למרות שהגיעה לעבוד בהדסה בגיל 63 ללא ניסיון קודם בבית החולים או ברשומה ממוחשבת, היא שלטה במהרה בכל ההיבטים והפכה לעמוד תווך במחלקה ובכלל. גבריאלה הובילה את תחום הפצע והסטומה, פיתחה שיטות עבודה והביאה עמה ניסיון עשיר מתחום הפליאטיבי בארץ ובשוויץ, המשמש משענת לצוות ולמשפחות ברגעים קריטיים. היא ידועה ברגישותה ובחמלתה העצומה, כפי שהתבטא במעשים קטנים וגדולים – בין אם מדובר בתפירת כיסים לחולצות מטופל מתמודד נפש, דאגה לשולחן סדר פסח למטופלים בסוף חייהם, או ליווי מטופלת נגנית פסנתר לנגינה משותפת.

אנו גאים בכל אחת ואחד מכם, אחיות ואחים יקרים, על המסירות, המקצועיות, החמלה והדוגמא האישית שאתם מביאים מדי יום. אתם הלב הפועם של הדסה!