גידולים שפירים של רקמה רכה

גידולים שפירים של רקמה רכה הם גידולים המתפתחים ברקמות החיבור של הגוף, כגון שומן, שרירים, כלי דם, עצבים ורקמת חיבור פיברוטית. גידולים אלו לרוב אינם מסכני חיים ואינם נוטים לשלוח גרורות, אך הם עלולים לגרום להפרעה תפקודית, כאב או לחץ על מבנים סמוכים. האבחנה הנכונה של גידולים אלו חשובה במיוחד על מנת להבדילם מגידולים ממאירים כמו סרקומות של רקמה רכה, הדורשות גישה טיפולית שונה.

האורתופד האונקולוגי ממלא תפקיד מרכזי בזיהוי נכון, טיפול ומעקב אחר גידולים שפירים, תוך מתן דגש על מניעת חזרה ושמירה על תפקוד המטופל.

ליפומה:

• גידול שפיר שמקורו ברקמת שומן.

• לרוב מופיע כגוש רך, נייד וללא כאבים.

• יש להבדיל בין ליפומות פשוטות לבין ליפומות עמוקות או לא טיפוסיות שעשויות להיות ממאירות (ליפוסרקומה - Liposarcoma).

המנגיומה:

• גידול שפיר שמקורו בכלי דם.

• עלול לגרום לכאב או נפיחות מקומית בשל הצטברות דם, במיוחד במיקומים עמוקים.

שוואנומה:

• גידול שפיר של מעטפת העצבים.

• מופיע כגוש בודד, לעיתים מלווה בכאב או בהפרעות עצביות כתוצאה מלחץ על העצב.

• יש להבדיל בינו לבין גידולים עצביים ממאירים (MPNST).

פיברומה או פיברומטוזיס:

• גידולים פיברוטיים שטחיים, לעיתים מופיעים באזורים כמו כף היד (מחלת דופיטרן).

• פיברומטוזיס עמוק (כמו דסמואיד) עשוי להיות אגרסיבי מקומית, אף שאינו שולח גרורות.

האבחנה המדויקת בין גידול שפיר לממאיר היא קריטית, כיוון שהגישה, סוגי הטיפול ומהלך המחלה שונים באופן מהותי. בנוסף, כריתה לא מתאימה של גידול ממאיר יכולה להשפיע לרעה על מהלך המחלה.

גידולים שפירים:

• דורשים לרוב טיפול שמרני או כריתה כירורגית פשוטה עם שוליים צרים.

• נוטים לא לחזור לאחר הסרה מלאה.

גידולים ממאירים (סרקומה -Sarcoma):

• מצריכים כריתה רחבה עם שוליים נקיים ולעיתים קרובות גם טיפול משולב (כימותרפיה או הקרנות).

• בעלי סיכון להתפשטות גרורתית ולכן דורשים מעקב הדוק.

אתגרים באבחנה:

• גידולים מסוימים (כגון ליפומות עמוקות או דסמואידים) עשויים לדמות גידולים ממאירים במאפיינים ההדמייתיים או הקליניים שלהם.

• ביופסיה ואבחנה פתולוגית מדויקת חיונית לעיתים לקביעת האבחנה.

אנמנזה ובדיקה גופנית:

• תיאור הגידול: קצב גדילה, כאב, ניידות הגוש ומידת ההפרעה התפקודית.

• בדיקת מיקום הגוש והתאמתו למבנים אנטומיים סמוכים.

הדמיה:

• MRI : בדיקת הבחירה להערכת גבולות הגידול, מעורבות מבנים סמוכים ואבחנה בין גידול שפיר לממאיר.

• CT : במקרים של חשד למעורבות גרמית או צורך בתכנון ניתוח מורכב.

• אולטרסאונד: כלי שימושי להערכת גודל או מעקב אחר גידולים תת-עוריים.

ביופסיה:

• ביופסיית מחט: במקרי הצורך לשלילת גידול ממאיר.

מעקב שמרני:

• אפשרי בגידולים קטנים, שאינם סימפטומטיים ובעלי מאפיינים שפירים ברורים.

• כולל בדיקות קליניות והדמיה תקופתית.

כריתה כירורגית:

• טיפול הבחירה בגידולים סימפטומטיים, גידולים שהולכים וגדלים או כאלה העלולים לגרום לנזק לאברים סמוכים.

טיפול משלים:

• במקרים של גידולים שפירים אך אגרסיביים מקומית (כגון דסמואידים), עשוי להידרש טיפול משלים כמו הקרנות או תרופות מערכתיות (למשל, מעכבי טירוזין קינאז).

האורתופד האונקולוגי ממלא תפקיד מכריע בכל שלבי הניהול של גידולים שפירים של רקמה רכה:

אבחנה:

• ביצוע בדיקות קליניות, תכנון הדמיות ולקיחת ביופסיה במידת הצורך במטרה לקבוע את סוג הגידול ואופיו.

תכנון וביצוע טיפול מותאם אישית:

• החלטה בין טיפול שמרני לבין ניתוח, תוך התחשבות במיקום הגידול, השפעתו התפקודית ורצון המטופל.

• ביצוע ניתוחים מתקדמים תוך שמירה על שולי רקמות בריאים ומניעת פגיעה מבנית.

מעקב ממושך:

• זיהוי מוקדם של הישנות או סיבוכים.

• התאמת טיפול משלים במידת הצורך וניהול שיקום.

שיתוף פעולה רב-תחומי:

• הניהול של גידולי רקמה רכה דורש לעיתים שיתוף פעולה רב תחומי עם רופאים מתחומי האונקולוגיה, פתולוגיה ורדיולוגיה כדי להבטיח דיוק באבחנה ובניהול המטופל.

גידולים שפירים של רקמה רכה הם לרוב בלתי מסוכנים אך עשויים להשפיע על איכות חיי המטופל במידה והם גדולים, גורמים לכאב, לחץ או הגבלה תפקודית. האבחנה המדויקת היא קריטית למניעת בלבול עם גידולים ממאירים, הדורשים טיפול אגרסיבי יותר. האורתופד האונקולוגי ממלא תפקיד מרכזי בתהליך זה, החל מאבחנה מבדלת מדויקת, דרך טיפול כירורגי מותאם אישית, ומעקב לשלילת חזרה ושמירה על תפקוד המטופל.