המרכז למלנומה

מנהלת מרכז המלנומה ומנהלת המכון לחקר הסרטן בהדסה: פרופ׳ מיכל לוטם.

• ד"ר יונתן כהן - אונקולוגיה

• ד"ר מרדכי אבנר – אונקולוגיה

• ד"ר ג'וש מוס - אונקולוגיה

• ד"ר שרון מרימס- דרמטולוגיה

• ד"ר רוני שרבק-חסידים - דרמטולוגיה

• ד"ר מני ברכה- כירורגיית מלנומה וסרקומה

• פרופ' שחר פרנקל – גידולי עיניים

• ד"ר מאיה ייגר מוסקוביץ - גידולי עיניים

• ד"ר נדיה קפלן – דימות

• פרופ' ניר הירשהורן – אף אוזן וגרון

• ד"ר אלכסנדר מלי – פתולוגיה

• ד"ר סטפני קלמנס בן-שושן – פתולוגיה

• ד"ר עדי לוי - רדיותרפיה

• ד"ר יעל סלובטיצקי PhD– אחות מתאמת

• גב' אנאל דינוביץ – ראש צוות מתאמות מחקר

• גב' ססילליה ללוש – מתאמת מחקר

• גב' מירי סטאריק – מתאמת מחקר

• מר' דביר יגל – מתאם מחקר

מדי שנה מתגלים בישראל כ-900 חולים חדשים עם מלנומה של העור. סרטן עור מסוג מלנומה ממאירה מופיע רק לעיתים נדירות מתחת לגיל 15 שנים, אולם מן העשור השלישי לחיים (גיל 20) הוא מופיע בכל שכבת גיל כולל בקשישים. שכיחותה של מלנומה שווה בגברים ובנשים.

גורמי הסיכון להופעת מלנומה מתחלקים בהתאם לשני המחוללים העיקריים שלה: שמש ותורשה.

נפגעי קרינת שמש או בעלי תכונות חיצוניות המונעות הגנה מפני שמש:

• בהירי עור, בהירי שיער, ג'ינג'יים ותכולי עיניים.

• אנשים שנכוו משמש בילדותם.

• אנשים שנחשפו ממושכות לשמש בשנות הנעורים ובגיל צעיר.

• בעלי רקע גנטי המעלה שכיחות מלנומה:

• מרובי שומות (נקודות חן) או בעלי שומות לא סדירות (שומות דיספלסטיות).

• אנשים אשר במשפחתם סיפור של מלנומה, ובפרט אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

העלייה בשכיחות הופעת המלנומה מיקדה תשומת לב רבה בגילוי מוקדם של גידול סרטני זה, ולכן מסתמנת מגמה של יכולת לאבחן חולים בשלב מוקדם יותר של מחלתם. בדיקה גופנית בסיסית על ידי רופא עור מיומן בפרקי זמן קבועים (בדרך כלל כל חצי שנה) מעלה בצורה ברורה את סיכויי אבחון הגידול.

שומה עורית מחייבת אבחון מקצועי כאשר מתקיימים בה הדברים הבאים:

• שינוי בגודל

• שינוי צורה (גיאומטריה)

• שינוי בגוון

• שינוי בגבולות

• שינוי גובה.

לאבחון מוקדם של מלנומה יש חשיבות עליונה בקביעת סיכויי ההחלמה. מחקרים הראו כי המדד המנבא החשוב ביותר לסיכויי ההישרדות של חולה מלנומה הוא עובי הגידול במ"מ בעת האבחנה (Balch, 1992).

שיטת ה- staging למלנומה לפי ה- AJCC - American Joint Committee on Cancer

שלב IA - מלנומה מקומית. עומק חדירה ≥ 1 מ"מ

שלב IB - מלנומה מקומית. עומק חדירה 1.01-2.0 מ"מ

שלב IIA - מלנומה מקומית. עומק חדירה 2.0-4.0 מ"מ

שלב IIB - מלנומה מקומית. עומק חדירה >4 מ"מ

שלב III - גרורות המוגבלות רק לקשרי לימפה של אגן ניקוז לימפטי יחיד או גרורות תת עוריות בנדידה

שלב IV - גרורות אזוריות נרחבות או גרורות לאיברים מרוחקים

סיכויי ההישרדות ל- 5 שנים הם >95%, 86% ,75%, 65% 35%, ו- 5% לפי תת השלב.

ככל שחולפות השנים ממועד אבחון המלנומה פוחת הסיכון שהיא תחזור, אולם הוא איננו נעלם לחלוטין ותוארו הישנויות מאוחרות של 10 ו-20 שנים.

הטיפול הבסיסי במלנומה עורית הוא כריתה כירורגית של הגידול תוך לקיחת שולי בטחון של עור בריא. בעבר היה מקובל ליטול שולי בטחון גדולים והחולים היו נותרים עם צלקות גדולות. כיום מסתפקים בשוליים של 1-3 ס"מ בהתאם לעובי המלנומה, ומשום כך לרוב החולים נותרת צלקת שאיננה בולטת ביותר. לאחר ההרחקה נשלח הגידול לבדיקה פתולוגית ועל פי עומק חדירתו לעור נקבע המשך הטיפול.

לאחר הניתוח הראשוני מחולקים החולים לשתי קבוצות:

• בעלי סיכון נמוך מאד לחזרת המחלה (מלנומה בעומק חדירה של עד 1 מ"מ). הללו נשארים במעקב בלבד.

• בעלי סיכון בינוני (מלנומה בעומק חדירה גדול מ-1 מ"מ) או גבוה (מלנומה בעומק חדירה גדול מ-4 מ"מ).

בהדסה עין כרם אומצה גישה המקובלת במרכזים רפואיים רבים בעולם, לפיה ממליצים על ביצוע ניתוח נוסף. מטרת ניתוח זה לדגום את קשר הלימפה הראשון שאליו זורם נוזל הלימפה מן העור בו צמחה המלנומה. נמצא כי יש קורלציה גבוהה בין נגיעות או אי נגיעות קשר זה בגידול, לבין החשש כי המחלה כבר התפשטה לקשרי הלימפה ואף לאתרים מרוחקים. לפעולה זו קוראים sentinel lymph node biopsy או ביופסיה של קשר הזקיף. זהו ניתוח הנעשה בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית ומחייב אשפוז של כ-48 שעות.